דינה היא בחורה צעירה בת 24, והתחביבים שלה לא מאוד שונים מיתר חבריה בני גילה: "אני אוהבת לבלות, לצאת ולהיות עם חברים". אולם בניגוד למרבית בני גילה, היא נעזרת בכיסא גלגלים חשמלי, ולכן לשבת סתם כך לבירה עם חברים הופך עבורה למשימה לא פשוטה. "אני הרבה פעמים מחפשת ברים נגישים, וזה קצת בעייתי למצוא", היא מספרת.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
לדבריה, "הרבה פעמים אנשים מציעים לעזור - אבל יש לי כיסא ממונע ומאוד כבד, ואין סיבה שארבעה אנשים ישברו את הגב שלהם. זה פאדיחה, זו מבוכה מסוימת", היא מוסיפה. בנוסף, גם כשהברים מאפשרים ישיבה בחוץ, שהיא לכאורה נגישה, לעיתים קרובות מדובר בשולחנות וכסאות גבוהים שלא מאפשרים לאנשים בכיסאות גלגלים לשבת עם חבריהם.
"יש אנשים שלא יוצאים מהבית"
גם מיכל סובלת מבעיה דומה: מתחת לבית שלה יש מספר מקומות בילוי, אך היא לא יכולה לאת כמעט לאף אחד מהם. "אני לא עושה מזה כזה עניין, אבל יש המון אנשים שזה מונע מהם לצאת מהבית", היא אומרת.
תקנות הנגישות למקומות הבילוי קובעות כי על הכניסה והמעברים צריכים להיות מותאמים לכיסאות גלגלים, גם לפחות חלק מהשולחנות והכיסאות - וגם השירותים, כשהמקום גדול מ-50 מטרים רבועים - אבל המנהלים לא מחשיבים את השטח שבחוץ, ולכן הנכים שוב מודרים.
בדיקה שערכו בחברת א. לאפיס, שמתמחה ברישוי עסקים, העלתה שבמרבית המקומות, גם אם אין שלט, פשוט אין כניסה לנכים. גם אם לא בכל המקרים מדובר בעבירה על החוק, עדיין פעמים לא צריך עונש כספי אלא רק מודעות כדי להפוך את המקום לנגיש.
מעיריית תל אביב יפו נמסר בתגובה: "העסקים בעיר נדרשים לעמוד בתנאי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וחוק רישוי עסקים. רישיון עסק לא יונפק למי שאינו עומד בדרישות החוק".