רופאי שיניים שמבצעים הזרקות באזורים שונים בגוף שלא בחלל הפה, קוסמטיקאיות שמתחזות לרופאות מומחות ו"מסיבות הזרקות" ללא כל פיקוח - במשך עשור וחצי פועל תחום הטיפולים והניתוחים הפלסטיים בישראל כענף פרוץ לחלוטין. ללא צורך ברישיון ומבלי שהוא נחשב מקצוע רפואי, השימוש בטיפולים אסתטיים, הכרוכים לעיתים בפעולות רפואיות, רק הולך וגובר בשנים האחרונות, בעוד הדיווחים על נזקים שנגרמו מטיפולים אלה הכפילו את עצמם כמעט פי 20 מאז 2008.
לקריאת הפרק בדוח המבקר על טיפולים וניתוחים פלסטיים לחצו כאן
דוח המבקר - סיקור נרחב: משרד החינוך מפקיר מידע על ילדיכם // המבקר: מורים מלמדים מקצועות ללא הכשרה // מחדל הכרטיסים במשחק מול ארגנטינה
בדוח השנתי של מבקר המדינה, שחלקו השני התפרסם היום (שני), מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף שפירא מותח ביקורת חריפה על משרדי הבריאות והרווחה ובפרק מיוחד העוסק בתחום הטיפולים האסתטיים הוא מאשים את המשרדים בהעלמת עין מתמשכת שמגיעה עד לכדי סכנה לציבור. "אין בכוונת משרדי הבריאות והעבודה לאסדר את תחום הקוסמטיקה, ובפועל המשרדים מתנערים מאחריותם, מגלגלים את האחריות האחד לרעהו”, כותב המבקר. "טיפול על ידי גורמים ללא הכשרה מתאימה עלול לגרום לנזקים קשים ולסכן את בריאות המטופל".
בשנים האחרונות חלה עלייה גדולה בארץ ובעולם במספר הניתוחים הפלסטיים האסתטיים והטיפולים האסתטיים, וטווח הגילאים של המטופלים רק הולך ומתרחב. להערכת האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית, בשנים 2015 עד 2017 נעשה שימוש בכרבע מיליון מזרקים בשנה.
תחום ההזרקות למטרה אסתטית בישראל מגלגל כ-100 מיליון שקלים מדי שנה ונמצא בצמיחה. הוא חלק מענף רחב יותר של טיפולים פלסטיים ואסתטיים לשינוי המראה והתפקוד של הגוף, שכוללים ניתוחים לצרכים רפואיים ושתפקידם לשחזר ולשפר את המראה והתפקוד של איברי גוף שנפגעו בעקבות פציעות או כוויות. הם כוללים גם ניתוחים לצרכים רפואיים שבהם גם רכיב אסתטי, כגון יישור מחיצת האף ותיקון שפה שסועה, וכן ניתוחים לצרכים אסתטיים בלבד, כמו למשל שאיבת שומן והגדלת חזה.
טיפולים אסתטיים נחשבים בטוחים יחסית, וברוב המקרים לא נגרם נזק למטופלים. עם זאת, כשמתרחשים נזקים הם עלולים להיות קשים. לדוגמה, הזרקת חומצה היאלורונית, טיפול להעלמת קמטים פופולרי מאוד בישראל, עלולה לגרום לצלקות, לזיהומים ולחסימת כלי דם. הזרקת בוטולינום עלולה לגרום לפגיעה בראייה ולשיתוק.
ואולם, לפי נתוני האיגוד לכירורגיה פלסטית, משנת 2000 חלה עלייה של כ-800% בהזרקת בוטולינום ושל כ-300% בהזרקת חומצה היאלרונית. העלייה בכמות הטיפולים מלווה בגידול במספר הדיווחים על נזקים בתחום הכירורגיה הפלסטית והאסתטית: מ-11 דיווחים בשנת 2008 ל-215 בשנת 2016.
"הגבול בין סוגי הטיפולים הולך ומיטשטש"
מקצוע הקוסמטיקה לא נחשב מקצוע רפואי. לא נדרש רישיון לעסוק בו והוא אינו מפוקח על-ידי משרדי הבריאות והעבודה. המציאות שנוצרת היא שאנשים שאינם רופאים, ובכלל זה קוסמטיקאיות, גולשים לעיתים לטיפולים שרק רופא מומסך לעסוק בהם ועד לכדי סיכון המטופל. קוסמטיקאיות גם לא מחויבות לעבור הכשרות וישנן כאלה העוסקות בתחום בלי שיש להן את הידע המקצועי המאפשר טיפול בטוח ויעיל.
"קוסמטיקאיות ומכוני קוסמטיקה עושים בפרסומיהם שימוש תדיר ולא תקין במונחים 'רפואי' ו'פרה-רפואי' ומציגים תעודות הכשרה בעלות אופי רפואי”, מעיר המבקר. "באורח זה נוצר מצג מטעה שהמקצוע משתייך לתחום הרפואה, אף על פי שההכשרות אינן רפואיות במהותן. משרד הבריאות אינו אוכף את האיסור על השימוש בכינויים אלו”.
הדוח מציג תמונה בעייתית ולפיה ניתוחים פלסטיים מבוצעים על-ידי רופאים ללא המומחיות הנדרשת, וזאת בניגוד להנחיות משרד הבריאות ולקוד האתי. ישנם גם רופאים שמבצעים טיפולי הזרקות מחוץ למרפאות, בניגוד להוראות משרד הבריאות, באירועים הנערכים בבתים פרטיים ובמספרות המכונים "מסיבות בוטוקס".
המבקר מצביע על רופאי שיניים כבעייתיים במיוחד. לפי הדוח, רבים מהם מבצעים טיפולים אסתטיים באזורים שונים בגוף שאינם מוסמכים לטפל בהם, כגון: הזרקות למחשוף לטיפול בקמטים, הזרקות לקרקפת למניעת התקרחות, הזרקות לעורף לטיפול במיגרנות והזרקות לכפות הידיים, לכפות הרגליים ולבתי השחי למניעת הזעה. יתרה מזאת, בניגוד לפקודת רופאי השיניים, חלקם השמיטו את המילה "שיניים" מתיאור העיסוק שלהם ומכנים את עצמם "רופאים" או "רופאים מומחים לטיפולים אסתטיים", מומחיות שלא קיימת.
מאז שנת 2004 נמצאות על שולחנם של משרדי הבריאות והעבודה המלצות הוועדה המשותפת לאסדרת ההכשרה של קוסמטיקאיות ופיקוח על מכוני קוסמטיקה בחקיקה, אך ב-15 השנים האחרונות לא התקיים אפילו דיון אחד בנושא. בפועל המשרדים מגלגלים את האחריות ביניהם ומתנערים מאחריות, זאת למרות הערות מבקר המדינה על כך בעבר.
"על משרדי הבריאות והעבודה לפעול לתיקון הליקויים שעלו בדוח זה ולטפל במכלול ההיבטים הקשורים לאסדרת מקצוע הקוסמטיקה", כותב המבקר. "בהיעדר אסדרה, הגבולות בין סוגי הטיפולים הנחשבים עיסוק ברפואה לבין טיפולים הנחשבים קוסמטיים הולכים ומיטשטשים. כל עוד אין אסדרה של התחום, אין למשרד כלים ברמה המשמעתית לטפל בקוסמטיקאיות החורגות מתחום הקוסמטיקה, הכלים הקיימים מוגבלים וכך נותר התחום פרוץ".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "עמדת משרד הבריאות היא שעיסוק בקוסמטיקה איננו מקצוע בריאות ואין למשרד כוונה להסדירו ו/או את הרישוי בו. מקצוע זה מוסדר ע"י משרד העבודה והרווחה. לקוסמטיקאית אסור לבצע פעולות פולשניות או כל פעולה חריגה. ככל שיש פעולות אסורות המתבצעות ע"י קוסמטיקאיות והנושא מגיע לידיעתנו, הרי שמטופל בכלים העומדים לרשות המשרד.
"בנוגע לשימוש במונחים 'רפואי', 'פרה רפואי' - הוועדה לבדיקת הטעיית הציבור פעלה במסגרת עבודתה השוטפת להפסקת השימוש במונחים אלה בהקשר ללימודי מקצוע הקוסמטיקה. הועדה החלה עבודתה בפברואר 2018 וכללה פניות לשמונה בתי ספר ללימודי קוסמטיקה הנמצאים בפיקוח משרד העבודה. בנוסף, נשלחו דרישות לגורמים מקצועיים במשרד העבודה כי במסגרת הליך רישוי בתי ספר הובהר כי חל איסור על שימוש במונחים אלה.
"חומצה היאלורונית: כבר כיום השימוש בחומצה היאלורונית (בהזרקה), במגבלות הנובעות מכך שחוק הציוד הרפואי אינו בתוקף, מוגבל לרופא בלבד. על בעל הרישום לעשות פעולות מעקב ופיקוח מכוח חתימתו על התחייבות כזו בעת תהליך הרישום".