לקראת פריצת דרך בטיפול במחלת הנפילה? לראשונה - חוקרים באוניברסיטת תל אביב גילו שתרופה קיימת לטרשת נפוצה עשויה לאחר התאמות מסוימות לסייע גם לחולי אפילפסיה, שלרבים מהם אין כיום טיפול יעיל. החוקרים מסבירים כי ממצאי המחקר שערכו יכולים לשמש בסיס לפיתוח תרופות למגוון רחב של מחלות נוירולוגיות ובהן אלצהיימר ופרקינסון שגם הן, בדומה לאפילפסיה, מתאפיינות בחוסר איזון של הפעילות המוחית.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
התגלית החשובה שאליה הגיעו החוקרים הישראלים מתפרסמת הערב בכתב העת המדעי Neuron, והיא נובעת מפריצת דרך מחקרית שאליה הגיעו - פיענוח חידה מדעית בת למעלה מ-100 שנה: מהו המנגנון המווסת את הפעילות המוחית ושומר על יציבותה?
"כבר בסוף המאה ה-19 החלו מדענים לחפש את המנגנון האחראי על יכולתו של הגוף לשמור על סביבה פנימית יציבה, על אף השינויים המתחוללים בסביבה החיצונית", מסבירה פרופ' אינה סלוצקי מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, שבמעבדה שלה נערך המחקר. "אך על אף כל המאמצים, איש לא גילה עד היום את המנגנון שמווסת את נקודת האיזון".
כדי לפתור את התעלומה, התמקדו החוקרים במחלת האפילפסיה, המתאפיינת בפעילות יתר של רשתות עצביות באזור ההיפוקמפוס במוח. לאחר סדרת בדיקות, הם גילו כי תרופה המשמשת לטיפול בטרשת נפוצה יכולה "לתקן" את נקודת האיזון שחרגה מהנורמה, ולהשיבה לרמה תקינה. "הדבר דומה לשינוי הטמפרטורה בתרמוסטט של מזגן, כדי להביא אותה לרמה הרצויה", הסבירה סלוצקי.
"גילינו מנגנון חדש האחראי על ויסות הפעילות המוחית בהיפוקמפוס, שעשוי לשמש בסיס לפיתוח תרופות עתידיות יעילות נגד אפילפסיה," הוסיפה החוקרת הישראלית. "תרופות המבוססות על העיקרון החדש עשויות לתת תקווה לכ-30% עד 40% מחולי האפילפסיה, שאינם מגיבים לטיפולים הקיימים היום, ביניהם ילדים עם תסמונת דרווה שכ-20% מהם מתים מהמחלה".