דוח משרד הבריאות על העישון בישראל פורסם היום (רביעי) וממנו עולים, בין היתר, פערים ניכרים בין החברה הערבית לבין היהודית ובין בעלי השכלה תיכונית לכל השאר. מספר המעשנים בישראל בשנתיים האחרונות נשאר פחות או יותר יציב, אך במשרד הבריאות מעודדים ואומרים כי "ניתן לראות התחלה של מגמת ירידה בכמות המעשנים בישראל". במשרד גם קובעים יעד לשנים הקרובות - ירידה של 5% עד 2024.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
בקרב כלל האוכלוסיה הבוגרת בישראל (בני 21 ומעלה), אחוז המעשנים הוא 19.8. שיעור הגברים הישראלים המעשנים עומד על 24.7%, בעוד שבקרב הנשים הוא עומד על - 15.1%. בקרב האוכלוסיה הערבית, אחוז המעשנים הוא 23.3% ואילו בקרב היהודים - 19.1%. בתוך המגזר הערבי, שיעור העישון בקרב הגברים גבוה פי 5 משיעור העישון בקרב נשים: 39% לעומת 7.3% בהתאמה. באוכלוסיה היהודית גם קיים פער, אך קטן בהרבה - רק פי 1.3: 21.6% בקרב הגברים ו-16.7%.
הגיל הממוצע להתחלת העישון עומד על 18.4 שנים בקרב גברים יהודים, 20 אצל גברים ערבים, 19.8 בקרב נשים יהודיות ו-25 שנים אצל נשים ערביות.
בכל קבוצות האוכלוסיה והמגזרים, ניתן לראות שאנשים בעלי השכלה גבוהה (מעל 12 שנות לימוד) מעשנם הרבה פחות מבעלי השכלה בינונית (10-12 שנים) ונמוכה (פחות מ-10 שנות לימוד). רק 17% מבעלי השכלה גבוהה מעשנים על פי הסקר, לעומת 23.2% מבעלי השכלה נמוכה ו-29% מבעלי השכלה בינונית.
איך אנחנו בהשוואה לממוצע העולמי?
במדינות האיחוד האירופי, שיעור הגברים המעשנים דומה מאוד לזה שבישראל - 24.4%. בקרב נשים, הממוצע הישראלי נמוך באחוז מהממוצע באירופה - 16.2%. מהדוח עולה כי עישון נרגילה נפוץ הרבה פחות מעישון סיגריות. רק 4.8% מכלל הישראלים דיווחו כי הם נוהגים לעשות זאת באופן קבוע, אך הפער בין יהודים וערבים ניכר: 4.7% מגברים יהודים מעשנים נרגילה, לעומת 19.4% בחברה הערבית, ורק 1.3% נשים יהודיות מעשנות, לעומת 7.7% מהנשים הערביות.
בצה"ל שיעור המעשנים בקרב המתגייסים הטריים בשנה האחרונה עמד על 28% ובקרב המתגייסות - 18%. מדובר בירידה של 2 אחוז בהשוואה לממוצע הרב שנתי של 30 השנים האחרונות. אצל אנשי קבע, האחוזים נמוכים יותר - 20% אצל גברים ו-15% אצל נשים. ב-2017 התקבלה החלטת רמטכ"ל לפעול לקידום חזון של "צה"ל נקי מעישון" לצמצום תופעת העישון בצבא.
הכנסות המדינה מקניית סיגריות: 5 וחצי מיליארד שקלים
במהלך השנים האחרונות נצפתה מגמת עליה במספר הפונים לטיפולי גמילה מעישון במסגרת קופות החולים. בשנת 2018 פנו 24,865 בני אדם לטיפולי גמילה, כ- 2% מכלל המעשנים. מדובר בעליה חדה משנת 2010, אז פנו רק 11,844 אנשים, אך ירידה של 9% מ-2017. בשנת 2019, בעקבות יוזמת משרד הבריאות, צפוי להתחיל לפעול המוקד הלאומי הטלפוני לגמילה מעישון, שיגדיל את הנגישות ויספק לציבור המעשנים אפשרות נוספת לקבלת ייעוץ אישי לגמילה.
על פי ההערכות, הכנסות המדינה ממס קנייה על סיגריות בלבד בשנת 2018 עמדו על כ-5.665 מיליארד שקלים. כמו כן, יש שלוש חברות טבק השולטות בשוק הסיגריות בישראל: "פיליפ מוריס" מחזיקה בכ-58% מפעילות מותגי הטבק, אחריה ממוקמות חברת "גלוברנדס" - המחזיקה ב-31.5%, ו"דובק" עם כ-10.4%.
על פי משרד הבריאות, במהלך שנת 2018 השקיעו חברות הטבק בישראל 80.7 מיליון שקלים בפרסומות, חסויות, קידום מכירות ודיוור ישיר. בעקבות תיקון חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, העיתונות הכתובה נשארה ערוץ הפרסום הציבורי היחידי של תעשיית הטבק.
משרד הבריאות תמך במספר יוזמות ללחימה בעישון בישראל, בהן סדנאות חינוכיות ברחבי הארץ, קמפיינים להעלאת מודעות לנזקי העישון והדרכות לתמיכה בנגמלים מעישון. הצו למניעת העישון במקומות ציבוריים שנכנס לתוקף בשנה שעברה הגביל את העישון במתחמי ספורט, גני שעשועים, גני חיות, בקרבת גני ילדים, במבנה של רשות ציבורית ובמקומות נוספים.
התיקון לחוק הגבלת הפרסומת והשיווק שחוקק בתחילת השנה הנוכחית החיל את ההגבלות הקיימות על מוצרי טבק גם למוצרי אידוי ומוצרי עישון נוספים, אסר לחלוטין על פרסום מוצרי עישון באינטרנט וברשתות חברתיות למעט בעיתונות כתובה וקבע הגבלות על הצגת מוצרי עישון בחנויות.
"התחלה של מגמת ירידה"
ממשרד הבריאות נמסר: "משרד הבריאות שם לו ליעד להגיע לשיעור עישון של 15.5% בתוך 5 שנים ואנו מאמינים כי החקיקה המעודכנת, מאמצי הגמילה והחינוך ובתמיכת ארוגני החברה האזרחית יביאו אותנו ליעד זה. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן אמר כי 'מאמצי משרד הבריאות במאבק בעישון מראים תוצאות מעורבות לאורך השנים. לאחר מספר שנים בהן שיעור העישון היה יציב למדי, ניתן לראות התחלה של מגמת ירידה והמשך שיפור לעומת השנים הקודמות'. משרד הבריאות המשיך וימשיך בפעילות לשיפור ההגנה על הציבור מפני חשיפה לעישון כפוי ולהגבלת מאמצי השיווק של תעשיית הטבק במגוון אמצעים".
דר' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור מסר: "המלאכה עדיין רבה וקיימים צעדים רבים הכרחיים שלא קיבלו מענה בחקיקה הקיימת כגון אזהרות גרפיות, איסור מכירה עד גיל 21, איסור על טעמים וביטול ההחרגה של העיתונות הכתובה. האיגודים הרפואיים ימשיכו יחד עם אירגוני החברה האזרחית, משרד הבריאות וחברי הכנסת שיבחרו לקדם צעדים מוכחים אלו ואחרים למיגור העישון בישראל".
דר' יעל בר-זאב, יו"ר החברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון הוסיפה: "בשנה האחרונה חלה התקדמות משמעותית גם בתחום הגמילה מעישון עם הוספת אמצעים נוספים לתמיכה בגמילה מעישון במסגרת סל שירותי הבריאות הממלכתי והכנה לקראת הקמת קו ייעוץ טלפוני לאומי. אך ההיסטוריה והמציאות הנוכחית מראים שחברות הטבק מחפשות כל הזמן פרצות בחוק ואסטרטגיות חדשות לגרום לקהל חדש של ילדים ובני נוער להתמכר למוצריהן, לדוגמא על ידי דיוור ישיר, הקמת חנויות ניידות, ופרסום על גבי הסיגריות עצמן כדי לעקוף את איסור הפרסום על החפיסה. מדינת ישראל ומשרד הבריאות חייבים למצוא דרך להגיב במהירות הנדרשת ולהגביר את האכיפה על החקיקה הקיימת".
דנה פרוסט, מקדמת הבריאות באגודה למלחמה בסרטן הדגישה: "חשוב לנו להזהיר מפני הנזק הבריאותי הכרוך בשימוש בסיגריות אלקטרוניות כמו גם מהעובדה שאין מספיק מחקרים על ההשלכות ארוכות הטווח. יחד עם זאת, כבר נמצא כי הן מכילות חומרים רעילים, חומרים מסרטנים ידועים ומתכות. נכון להיום, מתחילות גם להתגלות סכנות לטווח הקצר, כגון שינויים גנטיים בחלל הפה המזוהים עם התפתחות גידולים סרטניים".