תגובות סוערות לפרסום אמש(שני) בחדשות 2 Online על כך שבנק הדם השמיד תרומה של קצין רפואה בצה"ל בעקבות מידע מגורם שלישי על נטיותיו המיניות: שרת התרבות והספורט מירי רגב (ליכוד) אמרה כי היא "רואה את המקרה בחומרה". גם בתא הגאה של הליכוד ושל מרצ תקפו את ההחלטה ומומחה למשפט רפואי קרא לנסח נוהל מוסדר לאירועים מסוג זה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"חיילים וקצינים להט"בים משרתים בכל שורות הצבא ותורמים כמיטב יכולתם לביטחון המדינה והמקרה הזה הוא דוגמה רעה מאוד להוקרת תודה", אמרה רגב. "אני מצדיעה לקצין שתרם דם ומקווה מאוד שבנק הדם של מד"א, שעושה עבודת קודש, ימצא את הדרך לוודא שמקרה כזה לא יחזור על עצמו".
עו"ד אמיר אוחנה, יו"ר גאווה בליכוד שנבחר למקום ה-32 ברשימת המפלגה לכנסת, מסר כי הקצין המדובר - קצין מצטיין ומוערך בצה"ל - הוא דוגמה ומופת לתרומתם של להט"בים לביטחון המדינה והשתלבותם בו. "המקרה הזה מאוד מצער אותי גם ברמה האישית כמי ששירת בעצמו שנים רבות במערכת הביטחון", אמר. "בנק הדם יצטרך לבחון את עצמו היטב כדי לוודא אי הישנות המקרה".
"לפעול לביטול האיסור"
"מזה שנים מנהלת הקהילה הגאה מאבק נגד מדיניות הדם המפלה והפוגענית של מד"א, אמר דרור מזרחי, יו"ר הפורום הגאה במרצ. "בכל זאת בארגון מתעקשים להמשיך ולדבוק בדרכם. עד לאן יוליך מד"א את החרפה שבמדיניותו? על משרד הבריאות לפעול באופן מידי לביטול האיסור והתאמת הנהלים שיבטיחו את מנות הדם מחד ויחדלו את הפגיעה בהומואים המבקשים לתרום דם".
חבר הכנסת אורן חזן (ליכוד), שמכיר היכרות אישית את קצין הרפואה, אמר כי מדובר בקצין מצטיין ומוערך, "מלח הארץ שתורם לחברה ומתנדב בולט מעל עשור במגן דוד אדום". לדבריו, "המקרה שפורסם מזעזע וקשה ולא מקובל שבישראל של 2015 ישפטו אדם בגלל נטיותיו המיניות ויקבעו זאת לפי מידע עלום. אני מתכוון לפנות למד"א כדי לבחון את המקרה הספציפי הזה וכן את הנוהל כולו".
בתקופת כהונתה כשרת הבריאות מינתה חברת הכנסת יעל גרמן (יש עתיד) ועדה שתדון בשאלה האם להתיר לגברים שקיימו יחסי מין הומוסקסואליים לתרום דם. לפני כחודש סיימה הוועדה את עבודתה והגישה את המלצותיה למנכ"ל משרד הבריאות, אך במשרד טרם התקבלה החלטה.
"חשוב לגבש נוהל למקרים כאלה"
"על פניו נראה כי ההתנהלות של שירותי בנק הדם הייתה פסולה, מעצם השמדת מנת דם על בסיס שמועה ולא בהסתמך על מידע מהימן שנבדק ואומת", אמר לחדשות 2 Online עו"ד עדי ניב יגודה, מומחה למשפט רפואי. "ראוי היה שבמקרה הזה, ובכל מקרה עתידי, בטרם משמידים מנת דם תיעשה בדיקה האם יש לכך הצדקה - בטח לנוכח המחסור העונתי בתרומות דם".
"ככל שלא קיים נוהל המסדיר השמדת מנות דם על בסיס מידע שמגיע בדיעבד, יש חשיבות לגבש נוהל מסוג זה - שמצד אחד יעלה בקנה אחד עם עקרון שמירת בריאות הציבור והבטחת איכות מנות הדם ומצד שני לא יפגע בתורמים", הוסיף עו"ד יגודה.
לדבריו, לפני כחודש וחצי נדרש בית הדין לזכויות אדם באירופה לסוגיית תרומות דם מגברים שקיימו יחסי מין הומוסקסואליים ודן בשאלה האם לגיטימי לאסור באופן גורף תרומות דם בשל נטייה מינית. בית הדין קבע כי על הרשויות לקבוע מה מידת הסיכון שנשקפת מאותה קבוצה וטען אף כי ישנם מצבים שבהם אפליה אינה בהכרח פסולה.
ממד"א נמסר בתגובה: "שירותי הדם של מד"א פועלים על פי הנחיות ונהלים ברורים של משרד הבריאות וכן נהלים בינלאומיים בכל מקרה של דיווח על ידי גורם שלישי. מטרת הנהלים היא לשמור על שלומם ובריאותם של כלל מקבלי מנות הדם בישראל. בעקבות התלונה תפנה מנהלת שירותי הדם של מד"א פרופ' אילת שנער למשרד הבריאות בשאלה האם ניתן למצוא דרך להשתמש במנות הדם במידה ויסתבר לשירותי הדם שהמידע שהגיע אינו נכון".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "הוועדה לאימונוהמטולוגיה המייעצת למשרד הבריאות ברפואת עירויים המליצה בשנת 2010, על סמך המקובל במדינות מפותחות, שלא להשתמש במנת דם שהגיע לגביה מידע רפואי עד לבירור. משרד הבריאות ביקש לבחון בשנית המלצה זו בוועדות המייעצות".
לפניות לכתב: MatanH@ch2news.tv