רוכבים על קו הגבול, בין שני חלקי ים המלח: כבר שנים ארוכות שים המלח, פלא הטבע המופלא שלנו, הוא לא ים אחד - אלא מחולק למעשה לשני חלקים - צפוני ודרומי - שביניהם מפריד חלק יבש לגמרי, מעין מחסום ש"משאיר" את המים למלונות הידועים. רגע לפני שמתקיים מרתון ים המלח בפעם הראשונה, קיבלנו אישור מיוחד לרכוב את המסלול שלו.
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
חלקו הדרומי של הים הוא למעשה בריכות אידוי - אותם חוצה סוללת עפר מצפון לדרום. הסוללה הזו מהווה למעשה את קו הגבול השני בין ישראל לירדן, וכעת קיבלנו הזדמנות נדירה להיכנס אליה. הסוללה אינה פתוחה לציבור - וכניסה אליה מצריכה אישורים של צה"ל ושל הרשויות בירדן.
על גבי הסוללה, שמפרידה בין שני חלקי הים ובין שתי המדינות, צפוי להיערך בקרוב, לראשונה, המרתון הנמוך בעולם. אנחנו זכינו להזדמנות לצאת למסע רכיבה על הסוללה. במהלך הרכיבה נחשפנו, שוב, למצבו העגום והעצוב של ים המלח, שאיבד 40 מטרים מהמפלס מאז קום המדינה - וממשיך לאבד בין מטר למטר וחצי בשנה.
הירידה במפלס נגרמת עקב מספר סיבות מרכזיות: עצירת המים בסכר דגניה, שאיבת מי מעיינות - ומפעלי ים המלח הישראלי והירדני ששואבים מים לצרכיהם. הירידה הזו גורמת גם להיווצרות בולענים מסוכנים שהופכים אזורים שלמים סמוך לחוף ים המלח לשוממים. אם המצב הזה יימשך, ים המלח עלול כמעט להיעלם בשנת 2050.
בחודש שעבר, דיווחנו ב"חדשות סוף השבוע" שהממשלה צפויה לאשר בקרוב את פרויקט "תעלת הימים" השאפתני, עליו מדברים שנים - הפרויקט שאמור להזרים מים מים סוף לים המלח ובכך להציל אותו ולהעלות את המפלס. מי יודע אם ומתי זה יקרה.