העומס בבתי החולים בישראל הוא מכת מדינה כבר הרבה שנים. מחלקות האשפוז במחסור קשה של רופאים, אחיות ומיטות ומתקשות לקלוט מאושפזים חדשים. בשל כך נוצרים פקקים ותורים ארוכים בתוך חדרי המיון ובכניסות לאמבולנסים מחוצה להם, כשמפלס הלחץ והעצבים בקרב המטופלים גובר בהתאם. מחלקות המיון הן אלו שאמורות לטפל בדחיפות במי שמגיע, דבר שפחות אפשרי במציאות הנוכחית.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
בימים האחרונים ביקרנו בחדר המיון של בית החולים הממשלתי וולפסון בחולון כדי לראות מקרוב את המצוקה והעומס. ד"ר משה שריסט הוא מנהל המיון ועליו מוטלת המשימה הקשה של ניווט בין שלל המשימות, לרבות ניהול העומס שיכול להגיע עד לכדי 150% תפוסה. "יש לנו כרגע 52 מיטות, ובמיון 80 מטופלים", סיפר ד"ר שריסט.
מצוקת המיטות מביאה לכך שהמטופלים נאלצים לחכות שעות ארוכות, לפעמים גם 10 שעות, עד שהם זוכים לטיפול או אפילו רק מקבלים חדר. לילה שלם במיון נחשב למזיק לא רק רפואית, אלא גם פוגע בכבודו של המטופל. המסדרון במיון הוא הרבה יותר קשה מהמסדרון במחלקות הפנימיות: הוא מואר יותר, עמוס יותר, פרוץ יותר וכמעט ללא פרטיות.
העומס החמור ומצוקת המיטות מורגשים כמעט בכל בית חולים במדינה, כשהפעם האחרונה שמשרד הבריאות בדק את הנושא בצורה מקיפה הייתה לפני שנתיים. אז מי מככב ברשימה המפוקפקת של בתי החולים שבהם מתייבשים במיון מעל 9 שעות עד לקבלת טיפול? את הרשימה מוביל "שערי צדק" בירושלים, בו 19% מהפונים שהו מעל 9 שעות. אחריו "רמב"ם" בחיפה עם 16% מהפונים, "הדסה עין כרם" עם 14% מהפונים ו"שניידר" - בית החולים לילדים הגדול בארץ - עם 10% מהפונים שאמרו שנאלצו להמתין במיון מעל 9 שעות.
בית החולים העמוס ביותר: קפלן ברחובות
כשבוחנים את אחוזי התפוסה במיון, שהם הגבוהים ביותר בחודשי החורף, התמונה עגומה עוד יותר. התפוסה הממוצעת בחדרי המיון בישראל עומדת על 111%, כשהיום העמוס ביותר בשבוע הוא יום ראשון. אם תגיעו בין 12:00-00:00, התפוסה היא - 120%. השעות העמוסות ביותר הן בין 14:00 ל-17:00, אז תאלצו להתכונן להמתנה ארוכה במיוחד, כי התפוסה הממוצעת היא מעל מ-150%.
בחלוקה לבתי חולים, "קפלן" ברחובות נחשב לעמוס ביותר בישראל וסובל מ-258% תפוסה. אחריו מגיע "שניידר" עם 185% תפוסה, "ברזילי" באשקלון עם 184% תפוסה, "שיבא" בתל השומר עם 165% תפוסה ו"מאיר" בכפר סבא שסובל מ-152% תפוסה בחודשי החורף.
"מעציב שפתאום אתה בא ויש תור כזה גדול", סיפר ניסים טוגר, מטופל מחולון שפונה באמבולנס והמתין על אלונקה של מד"א בכניסה לחדר המיון. מסתבר שגם מי שמפונה למיון על ידי ניידת טיפול נמרץ נאלץ להמתין בתור ביום עמוס. אפילו טיפול נמרץ, גם כזה שעלול להוות סכנת חיים, לא נותן פטור מהתור.
ד"ר שריסט מסביר כי על אף שהבעיה ידועה לרשויות, המצב נמשך כך כבר שנים רבות. "אני מניח שזה סדרי עדיפויות של המדינה", הסביר. "מצבה של מערכת הבריאות ידוע זמן רב. אנחנו צריכים הרבה משאבים כדי להגיע לאיזשהו סטנדרט מערבי, שלצערי אנחנו רחוקים ממנו".
החורף המשמעותי מסרב אמנם להגיע, אך עדיין קיים עומס אדיר על מערכת האשפוז בישראל, בעיקר על חדרי המיון. הסיטואציה חוזרת על עצמה שוב ושוב והמתח בין החולים לצוות הרפואי רק גובר. זמני ההמתנה ימשיכו להתארך אם מקבלי ההחלטות לא ישנו את סדר העדיפויות. הפתרון לבעיית העומסים נשמע פשוט: עוד רופאים, עוד אחיות ועוד מיטות אשפוז. במילים אחרות: עוד הרבה כסף, וזה כבר מסבך את העניינים.