"שמרת על עבודתך, אך היא לא שמרה עלייך", אמרה אחותה של טובה קררו ז"ל מעל לקברה הטרי. טובה עבדה כאחות בקופת חולים כמעט 30 שנה. ביום שלישי האחרון הוצתה למוות על ידי מטופל. הלם ציבורי, שביתה במערכת הבריאות, אך האם הכתובת הייתה על הקיר?
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
על הקירות הווירטואליים החלו להופיע אינספור כתובות, שמספרות על שגרת האלימות צוותי הרפואה בישראל חשופים לה. "אני רצה ממיטה למיטה, בסוף כשאני באה, אתם מקללים אותי", נכתב בפוסט בפייסבוק. "למה אתם מרשים לעצמם להרים יד, להכות, להשליך חפצים?", נשאל באחר.
השבוע החלטנו לבקר בחדרי המיון במחלקות בתי החולים ובמרפאות הקהילה. שמענו עד כמה המקרה שקרה לטובה היה חריג, קיצוני, חסר תקדים, אבל גם לא באמת הפתיע אף אחד. לא עברה שעה קלה מהרגע שנכנסנו למיון בבית החולים בסורוקה וגם אנחנו היינו עדים לתקרית אלימה.
מהאירוע הזה אף אחד לא התרגש, לכל אחד יש סיפור משלו. מקללה או הערה גזענית ועד איום ברצח ותקיפה פיזית. זעקת הרופאים, האחים, הצוותים הרפואיים לא נשמעת חזק מספיק.
במחלקת הילדים הצבעונית של בית החולים שיבא, החליטו להקים פינת זיכרון לזכרה של האחות טובה שעבדה שם לפני כ-30 שנה. ביום רביעי האחיות לבשו שחור - לאות מחאה.
על פי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2016 נרשמו 2,400 אירועי אלימות כנגד צוותים רפואיים, יותר משישה מקרים בכל יום. הרבע הראשון של שנת 2017 עוד לא הסתיים, וכבר נרשמו 350 תקריות, ביניהן 100 תקיפות פיזיות. בממוצע, רק כרבע או פחות מהנפגעים מדווחים למשטרה.
מערכת הבריאות הושבתה השבוע לשעתיים במחאה על האלימות של הציבור כלפיה. אבל לא מספיק דובר על התנאים שבהם נפגשים מטפל ומטופל במדינת ישראל. זמני המתנה ארוכים, שעות העבודה הבלתי אפשריות של המתמחים, מחסור במיטות, מחסור בצוותים, מחלקות עמוסות. את כל החולאים של מערכת הבריאות הציבור פוגש בבת אחת ברגעים הכי קשים.
בשנת 2015 החל משרד הבריאות בפיילוט של הצבת שוטרים בבתי החולים. הדבר אכן הביא לירידה במקרי האלימות בחלק מבתי החולים, אבל זה לא מספיק. בינתיים, המציאות היא שרבים מצוותי הרפואה פשוט לא מרגישים בטוחים.