ארגון "לקט ישראל" בשיתוף BDO חשפו היום (רביעי) לראשונה, את הדוח הלאומי הראשון לאובדן והצלת מזון בישראל. הדוח הינו ראשון מסוגו ומציג את כמויות המזון המושלכות לפח לאורך כל שרשרת הייצור והמכירה, החל משלב החקלאות, דרך הטיפול והאריזה, התעשייה, ההפצה ולבסוף שלב הצריכה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
לפי ממצאי הדוח, אובדן המזון בישראל מסתכם בכ-2.5 מיליון טונות בשנה, המהווים כ-35% מהיקף ייצור המזון המקומי. השווי הכלכלי של המזון האבוד בישראל לשנת 2015, עמד על כ-18 מיליארד שקלים.
כשבודקים את אובדן המזון המצטבר לכל משק בית, הנתונים מראים כי נזרקים 85 קילוגרמים של מזון למשק בית לחודש, בשווי של 616 שקלים. כ-75% מהמזון שמושלך הוא פירות וירקות. עוד נתון מטריד שעולה מהדוח הוא, שכמחצית מהמזון האבוד הינו מזון בר הצלה, כלומר מזון הראוי למאכל אדם. מזון זה נאמד בכ-1.3 מיליון טונות בשנה ושוויו כ-8 מיליארד שקלים.
"הבסיס המרכזי של פעילות הצלת המזון אינו נדבנות או צדקה, אלא פעילות כלכלית חליפית לייצור מזון, שהינה כדאית באופן ישיר למשק הלאומי", הסביר גידי כרוך, מנכ"ל "לקט ישראל". "המינוף הכלכלי של הצלת מזון הופך את הפעילות למשמעותית לכלכלת המדינה ולכלכלת הפרט".
חן הרצוג, כלכלן ראשי של BDO, הסביר מדוע נוצר אובדן המזון מלכתחילה. "אובדן מזון נובע מבעיה של כשל שוק, בשל תפיסה שגויה שהצלת מזון אינה כדאית כלכלית", הוא אמר. "אך מחיר השוק של המזון האבוד אינו משקף את שווי המזון כאשר הוא מועבר לצריכת אוכלוסייה בעלת חוסר ביטחון תזונתי. כך למשל משווקים עשויים לחשוב שהמחיר של ירקות סוג ב' בשוק הוא נמוך, ולכן לא כדאי לשווק אותם, בעוד שמבחינת האוכלוסיות המוחלשות מדובר בתחליף מלא לירקות סוג א'".
כרוך הוסיף כי על פי ממצאי הדוח, שווי הצלה של 600 אלף טונות של מזון בשנה, המהווים כ-25% מהיקף המזון האבוד בישראל הוא 3 מיליארד שקלים. לאור הנתונים, הוא מבהיר, "אין ספק כי הצלת מזון הינה בעלת עדיפות ברורה ביחס לחלופה של השלמת פער חוסר הביטחון התזונתי באמצעות מתן קצבאות, תרומות, סובסידיות או תמיכות לנזקקים".