זה לא סיפור על מוזיקאי שמשתעשע בסגנון חדש, אלא סיפור על מסע שהחל בעירק לפני 100 שנים והביא את דודו טסה להוציא תקליט שלם בערבית. זה סיפור על ילד שהתנכר לשורשיו ויצא למסע בעקבות סבא. דודו טסה יצא לחפש את הזהות שלו, וגם לתקן במידת מה עוול היסטורי שנעשה כאן לתרבות שלמה.
דודו קרוי על שם סבו-דאוד, שנפטר שלושה חודשים לפני שנולד. בבית הספר למוזיקה רימון לומדים כבר שנים את המוזיקה של סבא שלו. הכישרון במשפחת טסה כנראה עובר בירושה. בתחילת המאה ה20 היו סבו של דודו- דאוד ואחיו סלאח כוכבי ענק שהופיעו בכל רחבי העולם הערבי, רק לפני שלוש שנים הקדישה להם הטלוויזיה העיראקית תכנית מיוחדת.
האחים הקימו את תזמורת רשות השידור העירקית, ניגנו באופן קבוע אצל המלך, עד שבראשית שנות ה-50' החליטו לעלות לישראל. כשעלו, לא הורשו האחים לקחת איתם לישראל את הקלטות של המוזיקה שלהם. וההקלטות, בנות 60 שנה, הגיעו בדרך לא דרך מעירק. האחים, שהיו להם מיליוני מעריצים בארצות ערב, גילו שבישראל אף אחד לא מכיר בהם כאמנים ופתחו בארץ חנות של כלי בית ומטבח בכדי להתפרנס. גודל האכזבה וההשפלה כשספגו כשהגיעו לפה הייתה גדולה.
"אנחנו גדלנו בדור שמוזיקה של ערבים היא מוזיקה של האויבים שלנו"
בתור ילד, דודו לא התחבר למוזיקה הערבית. "איך ילד יכול באמת להתחבר לדבר כזה? שירים עצובים, הכול עצוב. דיכאון, לקרוע את הוורידים", הסביר טסה. כמו הרבה בנים למשפחות מזרחיות, הוא התנכר לשורשים. טסה ספג אווירה במדינה שלא הייתה מוכנה לקבל שום דבר מהתרבות של העולים מארצות ערב.
הזמר המפורסם שמע את הסיפורים על ההשפלה שחווה סבו כשהגיע לארץ לראשונה רק אחרי גיל 30. בשנים האחרונות הוא התחיל להיפתח, להקשיב, ולהתרגש משיריו של סבו. "משהו ישר כאילו חתך אותי בלב", הוא מסביר.
דודו ניהל חיים כפולים - בלילות הוא שר וניגן את המוזיקה המוכרת שלו, בימים פלרטט עם המוזיקה של סבא ורצה לדעת עוד. הוא החליט להחיות מחדש את השירים של סבא, ודווקא לא לתרגם אותם כמו שעשו זמרים אחרים, אלא דווקא בשפת המקור. מכיוון שהוא לא מבין ערבית, הוא כתב את המילים באופן פונטי בעברית.
"למדתי להכיר את סבא"
טסה יודע שהשירים העצובים באורך 20 דקות, בערבית, לא יעבדו בתל אביב של 2001, ולכן רצה לעדכן אותם לדור שלו אבל נצמד לסגנון המקורי. "קודם כל אני נצמד באיזשהו אופן למקור, שזה אומר שאני מביא כנרים - לא קלאסיים, אז הבאנו כנרים ממזרח ירושלים", הוא מסביר.
באלבום מיוחד שנוטלים בו חלק ברי סחרוף ויהודית רביץ, החליט טסה לשתף פעולה גם עם סבא עצמו למרות שנפטר לפני שנולד. "אני וסבי נשיר לכם עכשיו את השיר הבא", אומר טסה למעריצים. "היו רגעים שהוא שר מההקלטות הישנות ואני מנגן גיטרה על השירה שלו, ואני מרגיש שאני וסבא שלי יושבים אחד ליד השני ומנגנים יחד". וכך למעשה, דרך השירים, למד טסה להכיר את סבו שאותו מעולם לא פגש.
