סופרים, חברים ופוליטיקאים מיהרו להספיד את הסופר יורם קניוק שמת אמש (שבת) ממחלה קשה. הסופרת יוכי ברנדס סיפרה לחדשות 2 באינטרנט בעיקר על האדם שהיה ורוב הציבור לא זכה להכיר. "היתה לו חזות מחוספסת אמנם, אבל אני הכרתי אותו טוב והוא היה טוב לב ומפרגן".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"מי שהכיר אותו ולו קצת היה מתאהב בו מיד משום שהוא היה עמוק וקשוב לצרכים של השני", המשיכה ברנדס. "הוא ידע למתוח ביקורת בוטה, אך ידע גם לפרגן ולתת מחמאות רבות. תמיד היה טוב לשמוע ממנו את האבחנות המיוחדות והאחרות כל כך שנתן על כל דבר - לדבר איתו אפילו במשפטים חטופים היה פשוט עונג. יורם היה אדם שמפלח את הלב".
שרת התרבות לימור לבנת פרסמה הודעה בעמוד הפייסבוק שלה וכתבה כי "יורם קניוק, לוחם הפלמ"ח, הוא מגדולי הסופרים בזמננו". לבנת התייחסה גם לחוק הסופרים שקניוק היה בין יוזמיו במידה רבה. "בשנים האחרונות היה לי קניוק חבר ושותף בגיבוש וקידום החוק להגנת הסופרים והספרות בישראל. צר לי על שלא זכה לראות את החוק מושלם בהליך החקיקה שלו בכנסת. במובנים רבים מדובר בסוג של צוואה שהותיר לי ואני אמלא אותה", כך שרת התרבות.
"הפכנו עניים יותר בלעדיו"
"אני מכיר אותו הרבה שנים והיינו מיודדים", סיפר קונסול ישראל בניו יורק לשעבר אלון פנקס ל-mako. "אני אומר את זה בפשטות - הפכנו עניים יותר, מדובר באמת באיש שהוא תבנית נוף ארץ מולדתו. זה כולל את כל היופי שיש בה, אבל גם באותה מידה את התסכול והאכזבות וחוסר ההגינות והזעם. מדובר פה בשיקוף של הסיפורת העברית של 60-70 השנים האחרונות. יש גדולים כמוהו, אבל אין גדולים ממנו".
יו"ר האופוזיציה שלי יחימוביץ' הביעה גם היא צער עמוק על פטירתו של הסופר. "קניוק כתב את קורות חיי המדינה דרך עיניים ייחודיות, אישיות ולאומיות כאחד", אמרה יחימוביץ'. "לפעמים מתח ביקורת מרה כלפיה, אך גם אהב אותה ללא סייג והעשיר את תרבותנו באופן עמוק. ביקרתי את קניוק בביתו לפני כמה שבועות, פגישה אחת מיני רבות, ונחמץ לבי על כך שהסופר הגאוני והמצליח הזה נאבק על הישרדות כלכלית. בערוב ימיו היו לו אלפים רבים של מעריצים צעירים, והוא יחסר מאוד לכולנו. יהי זכרו ברוך", כך ספדה יושבת ראש מפלגת העבודה.
גם שרת המשפטים ציפי לבני ספדה לו. "יורם קניוק היה סופר נפלא, ונלחם עד יומו האחרון למען ערכיה ונשמתה של מדינת ישראל. הוא היה מאחרוני הנפילים של סופרי דור הקמת המדינה, אדם מעורב, אכפתי, חריף וביקורתי".
השרה התייחסה גם לביקורת שנהג קניוק למתוח על התנהלות המדינה. "עטו ידע לתאר את נפש האדם בצורה העדינה והמדויקת בעולם הספרותי, והוא מעולם לא הסתיר דעתו או חסך את שבט לשונו מאיש במציאות חיינו כאן - מציאות אותה ביקש ונלחם לשנות עד יומו האחרון. בשיחתנו האחרונה ביקש ממני להלחם 'עבור זקן כמוני ונכדי האחד', כדבריו, ואני מבטיחה לעשות זאת. בצער ובכאב כבר לא בשבילו, אבל למען נכדו, והנכדים של כולנו", כך ציפי לבני הערב.
"מותו הוא עוד שלב בהיעלמות דור המייסדים"
"אני הכרתי אותו עוד במלחמת 1948, כל הזמן צחקנו ממנו על המחלות שלו", אמר בצער הסופר ואיש השמאל אורי אבנרי לחדשות 2 באינטרנט. "הוא היה בלי ספק אחד הסופרים הגדולים בשפה העברית בימינו. נשים תמיד נמשכו אליו מכיוון שהיה יפה תואר כשהיה צעיר", הוסיף אבנרי. "היה הדמות האידיאלית של הצבר - מותו הוא עוד שלב בהיעלמותו של הדור שהקים את המדינה ושלא היה מרוצה מהתוצאות בימנו".
חולדאי: "היה מלא תרבות במדינה שחושבת שתרבות היא מחלה ממארת"
גם ראש עיריית תל אביב רון חולדאי שהיה ידידו האישי של קניוק פרסם דברי פרידה והספד. "הסיפור של קניוק הוא הסיפור של תל אביב: ביאליק היה הסנדק שלו; אביו היה מנהל המוזיאון והכתיבה שלו היתה צעירה ותוססת כמו התל אביביים עצמם", כתב חולדאי והוסיף: "קניוק היה מלא חיות ותרבות במדינה שחושבת שתרבות היא מחלה ממארת - אתה תחסר לי מאוד יורם ידידי".
יוסי פולק ששיחק לאחרונה בסדרה נבלות, על בסיס ספרו של קניוק, אמר הלילה למאקו כי "למרות שהוא היה מאוד חולה ותמיד ידע שהמוות מתקרב חשבנו שגם הפעם זה יהיה משהו כזה שיבוא וילך, אבל לצערי זה היה סופי. זה מאוד מפתיע".
"דיברתי איתו לפני כשבועיים וחצי והוא נשמע כמו תמיד. קבענו שאני אבוא לבקר והוא אמר שיגיד לי מתי אבל לא הספקנו. יורם היה בנאדם שיצר הרבה וגם בתקופה האחרונה הוא לא הפסיק ולא השתנה. היה אדם גם מוכשר מאוד, לבבי וחיובי. הוא היה מאוד מעורב בסדרה והיות והוא גם הצטלם מדי פעם ראינו אותו לפעמים על הסט. בכל פעם הוא הגיע והתלהב על הסט. הוא היה מופתע בכל פעם מחדש ממה שעושים".
חברתו הקרובה עו"ד יעל כץ מסטבאום, שגם סייעה לו בהגשת הבקשה להירשם כחסר דת אמרה הערב למאקו: "הוא ידע להיות נורא משמעותי לאנשים שהוא בחר אותם כחברים. הוא ידע לפניי מה אני מרגישה ומה כדאי לי לעשות. הוא חבר נורא נורא טוב ומאוד מחזק".
"הוא גם היה חבר קשה, הוא גם ידע להעביר ביקורת, אבל הוא תמיד ידע למצוא את החוט המקשר בין שתי נשמות. קראתי לו 'אהיב' כי כשהייתי מסתובבת איתו התרשמתי נורא מכמה שאנשים לא רק מעריכים אותו, אלא אוהבים אותו מאוד".