אם אורח לרגע היה מגיע השבוע לפארק הירקון, הוא היה יכול לחשוב שלהקת חיל חינוך היא הדבר הכי חם בסביבה. אלפי בני נוער באו לראות את ביצוע הבכורה שלהם לסינגל הראשון מהאלבום החדש, שעוד מעט ייצא לחנויות.
האורח הזה היה יכול להניח שזה מה שהולך היום בישראל שירי אהבה פטריוטיים למולדת. אבל האמת היא שהקהל הגיע בשביל נינט, שעלתה אחר כך. האורח שלנו איחר באיזה 30 או 40 שנה.
בישראל של 2011 לא ממש מכירים את הלהקות הצבאיות
בישראל של 2011 אף אחד לא ממש מכיר את חברי הלהקות הצבאיות,ואפילו יותר מזה. ורק קצין חינוך ראשי מתעקש שאנחנו טועים. לא בטוח שיהיה מי שיגיד היום ויוכל גם לעמוד מאחורי דבריו, שהלהקות לא רלוונטיות.
בעשורים הראשונים של המדינה היה ללהקות הצבאיות מקום של כבוד. הכוכבים נולדו שם: חיים טופול, אריק איינשטיין, יהורם גאון, שלמה ארצי וירדנה ארזי,ששרו בגאון את הפסקול שנועד לעצב את ערכי העם.
הם היו התרבות הישראלית. המרכז של המוסיקהוהתרבות הישראלית. היו להקות צבאיות וכשקמו להקות אזרחיות הן ניסו לחקות את הלהקות הצבאיות. מיטב יוצרי הזמר העברי עבדו איתם, מנעמי שמר דרך חיים חפר ועד יורם טהרלב, שחתום בין השאר על גבעת התחמושת.
"אנחנו יודעים שהיום לא מתגייסים לצבא ויוצאים גידי גוב"
והנה לפניכם ההרכב הנוכחי- להקת הנחל 2011. חמודים, מוכשרים ואנונימיים לחלוטין. "אנחנו מודעים לעצמנו, יודעים מה כוחנו, איפה מקומנו", אומר חבר בלהקה ומוסיף: "אנשים יודעים שהם לא יתגייסו וייצאו גידי גוב".
20 שנה אחרי האלבום האחרון הם מוציאים חדש, בלי יומרות גדולות מדי,וגם בלי האוטובוס ההוא מהסרט "הלהקה".