כשרפי גינת הגיע שעתיים לפני המופע לאולם, אנשי יחידת אבטחת האישים היו כבר פרוסים בפנים. אחרי הכל, זו ההופעה הראשונה של רפי גינת כזמר, אבל רשימת מוזמנים כמו זו שהרכיב לעצמו - לא תמצאו אצל אף זמר אחר.
כשבחוץ החלו להתאסף האח"מים, גינת עוד ניסה ליהנות קצת מאווירת 'אחורי הקלעים'. הוא צחק עם החברים החדשים, נגני "דם יזע ודמעות", אבל קיבל איתותים על הבכירים שכבר הגיעו - אהוד אולמרט, דן חלוץ, אהוד ברק, חיים יבין ורבים אחרים - ויצא להגיד שלום.
"אני כבר 31 שנה מדבר מול מצלמה, למיליונים, ההתרגשות והלחץ והמתח זה כלום, טלוויזיה", אומר גינת למצלמה שלנו. עכשיו, כמעט לראשונה, הוא מתרגש ומתוח.
הוא ביצע כמה שירים, קצת עברית, ובעיקר להיטי אולדיז באנגלית. דם, יזע ודמעות היו שם בשבילו ברגע האמת, וגינת? הוא בסך הכול השתמש בקול המפורסם שלו, זה כבר קנה את הקהל.
אהוד ברק כבר רכש את הדיסק
יפה לראות בן אדם מגשים חלום ישן, רוצה - ועושה. אבל האם יש לו סיכוי להפוך את זה לקריירה? "תראה, קונה אחד, ואפילו שניים, לדיסק שלו יש...", אומר שר הביטחון, שכנראה כבר רכש את האלבום המפתיע.
דקות התהילה על הבמה חלפו מהר מאוד. גינת התנצל שזו רק הפעם הראשונה, והוא נאלץ להסתפק בזה. אחר כך ירד להגיד תודה לחברים.
"אפשר לשאול איך היה?", שאלנו את גינת. "העיקר שהיה...", הוא אומר, "עזוב, אתה יודע, היינו לחוצים וזה, העיקר שהיה". וזה לא עשה חשק לעוד? "בינתיים לא", הוא משיב בהקלה, "בינתיים טוב שזה נגמר. אתה יודע איזה לחץ זה?"
אל תאמינו לכל מילה, חלום הבמה עדיין קיים, וכך לא הסתיימה הקריירה המוזיקלית של רפי גינת. סביר להניח שאיפשהו במהלך התחקיר הבא, אולי ביציאה לפרסומות, הוא עוד יתגעגע למופע הראשון - וירצה עוד.