יומיים אחרי השבעה על בנו ארי ז"ל שנהרג בתאונה שזעזעה מדינה שלמה, הגיע אבי נשר לסינמה סיטי, לעבוד על סרטון מאחורי הקלעים של הסרט החדש. הסרט שוריין מראש ל-40 בתי קולנוע ואי אפשר לדחות את מועד היציאה שלו, אבל זו לא הסיבה היחידה שהוא עושה זאת - הוא נשאב לעבודה במקום להישאר בבית עם המחשבות. בריאיון מיוחד לאולפן שישי הוא מספר לראשונה על ההתמודדות עם האובדן הקשה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"כשקמנו מהשבעה הייתה ארוחת ערב עם אימא שלי, ניצולת השואה בת ה-95, אישה חכמה ומושחזת" מסביר הבמאי עטור הפרסים, "ואימא שלי, שבאה מהשואה, אמרה: 'מיד חוזרים לחיים. מיד חוזרים, ומיד עובדים, כי אם אתה נותן לעצב לעטוף אותך אתה תטבע - אין מאיפה לברוח".
התמות שבהן עוסק הסרט ה-20 של הבמאי המוערך לא פשוטות בזמן כזה. זהו סרטו האישי ביותר של נשר - הוא נפתח בתמונות של המשפחה מהסרט, ואבא שמקריא סיפור לילדה. הקול הוא קולו של אבי נשר עצמו שמקריא סיפור לבתו תום. "ההורות מאוד ריתקה אותי ומרתקת אותי. אני מאוד התנגדתי להורות הרבה מאוד שנים, חששתי שאני לא אהיה באמת טוב בזה, כי אני כל כך אוהב קולנוע שקשה לפתח שתי אהבות טוטליות", סיפר. "אני דחיתי ודחיתי ודחיתי, וכשזה קרה - התאהבתי".
סיפור אחר עוסק בענת, חוזרת בתשובה שאמורה להתחתן עם מוזיקאי, חוזר בתשובה בעצמו. הוריה הגרושים, בעיקר האב שלא ממש נכח בחייה, יוצאים למסע לסיכול החתונה. "אנחנו ביחד כבר שנתיים ועברנו הרבה בשנתיים האלה", הסביר נשר. "רק בחודשים האחרונים מצאנו שקט וכיוון".
"היחסים שלי עם הילדים שלי באמת היו יחסים נפלאים", הוא אומר - בניגוד למה שקורה בסרט. "אני לא עושה סרטים על מה שעובר עליי, אלא על מה שאני מפחד שיעבור עליי. הקרע בין הבת בסרט לבין הוריה", אומר נשר, "זאת הייתה החרדה הכי גדולה שלי. שמרוב דאגה לילד דווקא תרחיק אותו".
לטענתו של נשר דווקא ההורות בגיל מבוגר הייתה צעד חכם: "בתור איש צעיר אני בטוח שהיה קל מאוד לעשות את הטעויות שגיבור הסרט עושה". נשר, כדרכו, מעביר את הצופה חוויה רגשית מטלטלת.
המשפחה של נשר עצמו היא חלק בלתי נפרד בסרטים שלו, משפחה שחיה סביב האמנות. האם איריס היא צלמת מוערכת. הבת תום והבן ארי ז"ל מופיעים מגיל צעיר כניצבים בסרטים, נוכחים על הסט, ובעצמם בתיכון ביימו סרטים.
ארי הופיע כניצב גם ב'סיפור אחר', אבל בשנה האחרונה שינה את טעמו. הבן החל להתנדב במד"א, ורצה בכלל להיות רופא. "הגענו למשפחה יהודית שהילד רוצה להיות רופא, זה המרד. זה מצחיק באמת. רק חסר שתום תבוא ותגיד שהיא רוצה להיות עורכת דין, והמרד הושלם", מתבדח נשר.
הקרנת הבכורה העולמית של הסרט נערכה בפסטיבל טורונטו היוקרתי. נשר הגיע לשם בחברת בתו תום. בדרך כלל סוף השבוע הראשון בפסטיבל טורונטו מוקדש לסרטים ההוליוודיים הגדולים, השנה הוקרן שם "כוכב נולד" עם ליידי גאגא. אך המארגנים כל כך אהבו את סיפור אחר ששיבצו אותו בסופ"ש הראשון היוקרתי.
אך למרות הדאגות הסתבר שהאולם לסרט של נשר מלא ואנשים נוספים חיכו בתור לכרטיסים. "אתה נכנס, וזה אולם מפוצץ באנשים, ורואים את הסרט, מחיאות כפיים מטורפות בסוף, ובסוף, בשאלות ותשובות, הם שולטים בסרטים שלי ברמה של קהל ישראלי", סיפר הבמאי על הפרמיירה היוקרתית.
אחרי ההצלחה בטורונטו נערכה הבכורה הישראלית של הסרט בערב הפתיחה של פסטיבל חיפה, יממה בלבד לפני התאונה. לארי, שהיה עסוק בלימודים ובמד"א, זו הייתה ההזדמנות הראשונה לראות את הסרט. "אני זוכר, בחיפה, בפתיחה של הפסטיבל, קוראים לי לבמה ואני הולך ואני רואה בדרך את ארי מסתובב אליי ואומר לי 'איזה סרט' בהתפעלות".
"חזרנו לתל אביב, והוא יצא בערב, כמנהגו, לבלות עם חברים. אתה הולך לישון, ובחמש בבוקר טלפון. הייתה מעט מאוד תקווה וכנראה לא הבנתי", משחזר נשר את אותו יום נורא. "יש לי חבר מאוד קרוב, אנתוני ברגמן, הוא המפיק הכי חשוב של קולנוע אינדי אמריקאי. הוא הבין שאני לא מבין".
"הוא שלח לי איזה, איזה נוירולוג ניו יורקי שלמד באותה ישיבה תיכונית והוא דיבר איתי בניו-יורקית. הוא הסביר לי שוב מה קורה, ואז הוא אמר: 'אנשים לא מבינים מה זה מוות מוחי'. הוא אמר את המשפט מדהים - ה'נשומה' הלכה. ואז קלטתי".
בני משפחתו של ארי בן ה-17 החליטו לתרום את איבריו, שהושתלו בחמישה חולים. "הוא דיבר עם אשתי על זה. הוא ילד שכל כך אהב לעזור לאנשים. ואתה אומר - אם מוות, אז מוות עם משמעות. לתת משמעות. איבדת את היקר לך ביותר - תעניק חיים למישהו אחר".
נשר עוקב אחר התהליכים בישראל, ומודאג. כשאף צד לא מוכן לראות את נקודת המבט, את הסיפור של האחר. נשר אומר כאן בסרטו החדש - ישראל הלבנה של ימי 'הלהקה' כבר לא קיימת, ולא צריך לפחד מזה.
נשר, כהרגלו, אופטימיסט - יש שיגידו, חסר תקנה. הדמויות שלו מתוחכמות אבל מאמינות בערכים של ישראל של פעם, שבה המכנה המשותף מנצח את הקיטוב, ואפשר לחיות ביחד, להגיע לפשרה.
"אני יודע שאנחנו חיים במדינה שעוברת זמנים קשים, ואני יודע שהחברה שסועה, ולפעמים אנחנו חושבים שהמדינה הזו הפכה למקום שאי אפשר לחיות בו", אומר נשר וחוזר לתקופה הקשה אחרי מות בנו. "אבל הימים האחרונים הוכיחו לנו שהשמועות על פטירתו, של ה'ביחד' הישראלי שתמיד כל כך האמנתי בו הן כנראה מוקדמות מדי".
ואז מגיעה הקרנת הבכורה האחרונה לסרט ובה נשר אומר את מה שכולם הרגישו: "תסלחו לי אם מדי פעם ישבר לי הקול, ויבוא אליי רגש אמוציונלי, אבל זה סרט שהבן שלי נורא אהב, ואני מקווה שגם אתם".
מאז סיום השבעה ניסה נשר להיות עסוק כמה שיותר. להיות עם המשפחה, לעסוק בסרט שיוצא, בהתחייבויות המקודמות להקרנות טרום בכורה. "זה לא כיף גדול להיות לבד כרגע", אמר לבסוף נשר. "כשאני רץ אז עולות לי תמונות שלו. הפעם כשאני ארוץ, אני אספר לארי על 40 אלף צופים וזה ישמח אותו".