צלצולי הפעמונים נדמו: מאות בני אדם מלווים הערב (שלישי) את הזמרת והיוצרת אהובה עוזרי, שהלכה לעולמה הבוקר בגיל 68. אנשי רוח, אמנים ופוליטיקאים הגיעו למסע ההלוויה, המתקיים בבית העלמין בקריית שאול בתל אביב.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
"אהובה לימדה אותנו שאפשר לשיר גם בלי קול, שאין אי אפשר, שאפשר לתקן", ספד לה העיתונאי רינו צרור. "אהובה הייתה גיבורה גדולה". שרת התרבות מירי רגב אמרה על עוזרי כי הייתה "מלחינה גדולה, זמרת גדולה ומורה גדולה".
"עשרות שנים היית אחת היוצרות המדהימות בתרבות הישראלית", המשיכה רגב. "היית פורצת דרך. שימחת אותנו. למי צלצלו הפעמונים? הפעמונים שלך צלצלו לכולנו, לימדת אותנו מהי שמחה, מהי אהבת הארץ ואהבת ישראל. היית אחת הדמויות המכוננות של התרבות שלנו, אחת מפורצי הדרך של הזמר הים תיכוני. לא נתת למחלה לעצור אותך לרגע, היית חזקה מסופה. את ושותפייך לדרך סללתם את דרכו של הזמר הישראלי הים תיכוני. הייתם גדולים מהחיים והצלחתם לשבור את החומות".
עוזרי אושפזה לפני כשלושה שבועות במחלקה האונקולוגית בביה"ח שיבא בתל השומר, כשמצבה הוגדר קשה - זאת כ-16 שנים לאחר שהתגלה גידול סרטני במיתרי קולה והיא עברה ניתוח להסרתם. אמנים רבים הגיעו לבית החולים על מנת לרומם את רוחה של עוזרי ולתמוך בה ברגעים הקשים - מחווה שריגשה אותה ואת בני משפחתה. היום, כאמור, נפטרה עוזרי בבית החולים.
"בצער רב ובתום מאבק הירואי שרק היא יכלה לנהל אנחנו נאלצים להודיע שאהובה עוזרי הלכה לעולמה", מסרה משפחתה בהודעה שפרסמה. "האישיות המיוחדת שלה וספר השירים המפואר שכתבה ישארו לנצח בקאנון התרבות הישראלית ובלבנו".
"עטרת ראשה של התרבות הישראלית המתחדשת נפלה היום", ספדה לעוזרי שרת התרבות והספורט, מירי רגב. "אהובה, נוחי על משכבך בשלום. אני מבטיחה לך שקולך לא יידום לעולם".
"אהובה עוזרי הייתה דמות מיוחדת במינה שהפליאה למזג בין מזרח למערב בלחניה ובמילותיה", ספד לה יו"ר הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין. "דבקותה ביצירה למרות הקושי היא השראה מופתית. יהי זכרה ברוך".
עוזרי, מחלוצות המוזיקה הים תיכונית, נחשבת לאחת מהדמויות הבולטות במוזיקה הישראלית. ב-1975 הוציאה את אלבומה הראשון "היכן החייל" שכלל שירים מקוריים שלה וזכה להצלחה גדולה. כבר בנערותה, נודעה עוזרי בשירתה בכרם התימנים, אז הופיעה באופן מזדמן באירועים ובחגיגות שנערכו בשכונה.
בסוף שנות ה-60' היא החלה להופיע באופן מקצועי ויצרה לעצמה קהל מעריצים, עד להוצאת אלבומה הראשון והמוכר ב-1975 "היכן החייל", שכלל שירים מקוריים שלה. בין שירי האלבום היו שירי אובדן ומלחמה והוא זכה לעיקר תשומת הלב בגלל שיר הנושא שלו, שנכתב על חבר מהכרם שנעדר במלחמת יום הכיפורים.
הצלחת האלבום הייתה חסרת תקדים ועוזרי הפכה להיות סמל לשירי דיכאון ושכול. בשנים שלאחר מכן, פנו אליה אמהות שכולות רבות בבקשה לכתוב שירים על בניהן שמתו. סמוך לתקופה זו, הכירה את המוסיקאי ההודי ראווי שנקר, שלימד אותה לנגן בבולבול טרנג, כלי פריטה הודי שהפך לכל כך מזוהה עם הקריירה המוזיקלית שלה. עוזרי אף הייתה ידועה כיחידה בארץ שיודעת לנגן בכלי זה.
שנות ה-70' נחשבו לאחת מתקופת השיא בקריירה של עוזרי. היא הופיעה רבות, ולחץ מעריציה על הנהלת הטלוויזיה הישראלית גרם לכך שב-1977 היא היתה האמנית המזרחית הראשונה שזכתה להתייחסות בטלוויזיה, בסרט על שכונת כרם התימנים ועל תחילת דרכה המוזיקלית.
בתקופה זו לקחה חלק בהוצאתם של אלבומים בשותפות עם המפיק אשר ראובני. בין להיטיה הגדולים באותה תקופה היו "עמק הפרחים", "אלילת האגם", "ילדה קטנה במזח" ועוד. שיריה התאפיינו בהשפעות תימניות וכן בקינות הודיות וטורקיות.
שבה להופיע לאחר תקופה ממושכת - וזכתה להצלחה מסחררת
עוזרי פרשה מהופעות בשנת 1982, בטענה כי ההתעסקות בשירי שכול ועצב מביאה עליה רוחות רעות. היא שבה להופיע ב-1993 לאחר תקופה בה שבה לעבודת נעוריה כמסעדנית ולימדה פיתוח קול, בין השאר גם את הזמר זוהר ארגוב. ב-1999 הוציאה עוזרי את האלבום "צלצולי פעמונים" שנחשב לאלבומה המצליח ביותר, בהפקת משה דעבול. שיר הנושא של האלבום זכה בהמשך לגרסאות כיסוי רבות ופרט לו בלטו גם השירים "גן הוורדים" ו"אמי אמי".
באוקטובר 2000 אובחן אצל עוזרי סרטן במיתרי הקול, והיא עברה ניתוח לכריתתם. מאז כמעט וחדלה משירה, והתמקדה בנגינה, תוך שהיא נעזרת במכשיר להגברת קולה. בין השאר, הופיעה עם להקת הדג נחש בשירם "שירת הסטיקר", ובפרויקטים מוזיקליים נוספים.
בשנת 2013 הוציאה עוזרי אלבום חדש - "מעליי דממה", בו השתתפו אמנים שונים ובהם חוה אלברשטיין, ברי סחרוף, רונה קינן ועוד. במהלך הקריירה שלה זכתה עוזרי להערכה רבה ובפרסים רבים. ב-2008 הוענק לעוזרי פרס על תרומתה הייחודית לזמר העברי מטעם אקו"ם, וב-2014 זכתה בפרס מפעל חיים. אחד הפרויקטים האחרונים של עוזרי היה הלחנת הפסקול לסרט הישראלי "ישמח חתני" שעלה השנה לאקרנים. עבור יצירתה הייתה עוזרי מועמדת לראשונה לפרס אופיר.