אחד היוצרים הכי פורים ומוערכים בישראל הלך לעולמו: המלחין, היוצר וזוכה פרס ישראל נחום (נחצ'ה) היימן נפטר היום (רביעי) בבית החולים מאיר בכפר סבא בגיל 82, בעקבות חיידק אלים. היימן, שהלחין למעלה מאלף שירים שחלקם הפכו לקלאסיקות ("חופים", "שירים עד כאן", "החול יזכור", "עוד חוזר הניגון", "אניטה וחואן", "אנשי הגשם" ועוד שירים רבים) הותיר אחריו את אשתו ורד, את בנותיו בילי והזמרת סי היימן ונכדיו תומר, שון ויהלי.
לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
"אני נפרדת היום מאיש השירים שלי אבא", אמרה בתו סי היימן. "פרידה שהחלה מזמן, אבל כאשר הגיע הרגע הוא כמובן הגיע מוקדם מדי. אבא חי את חייו כמו אלפי שיריו, הוא הפך לפסקול של כולנו אבל בשבילי הוא היה אבא שלי ואני כבר מתגעגעת". ארונו של היימן יוצב מחר בתיאטרון הקאמרי החל מהשעה 13:00 ובשעה 13:30 יחל הטקס. הלוויתו תתקיים בבית העלמין מנוחה נכונה בכפר סבא בשעה 18:00.
היימן נולד במאי 1934 בריגה, בירת לטביה, למשפחה בעלת שורשים מוזיקליים ענפים: אביו, סביו ואביו של סבו היו נגנים מוכשרים גם כן. בגיל חמש עלה היימן ארצה והחל ללמוד נגינה בפסנתר. לאחר זמן קצר נדבק במחלת הפוליו (שיתוק ילדים), ואושפז במשך כשלוש שנים עד שהתגבר על המחלה. "כשיצאתי מבית החולים אצבעותיי היו עדיין משותקות, אז קנו לי אקורדיון לפיזיותרפיה", סיפר בעבר היימן.
כשהחלים, נשלח היימן לקיבוץ נען ולאחר מכן לכפר מכבי. בצה"ל שירת בלהקת הנח"ל, אך התעקש גם על שירות קרבי ואף נלחם ונפצע בשלוש מלחמות. בשנת 1961 השלים תואר באקדמיה למוזיקה בירושלים. במקביל הקים את ההרכב "חמישיית גלבוע", וניהל את "הגבעטרון", שהפכה תחת הדרכתו ללהקה מקצועית.
"שיריו הפכו לנכסי צאן ברזל של הזמר העברי"
רבים מהשירים שהלחין ללהקה היו לאבני דרך בזמר העברי. בשנות ה-60 החל להלחין את שיריו של המשורר נתן יונתן ובהמשך עבד עם הכשרונות העולים חווה אלברשטיין, שלישיית גשר הירקון וצמד הפרברים.
בסוף שנות ה-60' נסע היימן לפריז, ועבד עם הכוכבים האירופאים של התקופה, בהם ננה מושקורי, מארי לה פורה ומייק ברנט. לאחר מכן עבר ללונדון, שם התמחה בכתיבת מוזיקה לסרטים, והלחין מוזיקה לסרטים ולסדרות בריטיות. לאחר 16 שנים באירופה, שב היימן ארצה והקים את חבורת הזמר "חופים". במהלך העשורים הרבים של פעילותו הענפה, הלחין היימן למעלה מאלף שירים, כתב מוזיקה למאות סרטים וסדרות, ועבודותיו ראו אור בכ-40 אלבומים.
ב-1996 החל היימן לנהל את מחלקת הנוסטלגיה בחברת המוזיקה "הליקון" ולהוציא מחדש הקלטות ישנות. בתקופה זו הוציא היימן כ-60 תקליטורים ולאחר מכן החל לטפל בהנצחת ראשית ימי הזמר, והקים את העמותה למורשת הזמר העברי. "המסורת חשובה לי מאוד", סיפר היימן על עשייתו. "קיבלתי מתנה גדולה מאלוהים, כישרון ליצור שירים בתקופה שבה עם יוצר את תרבות הזמר שלו, ואני מקווה להשאיר מספיק גם לבאים אחריי". בשנת 2008 הוענק לו התואר חתן פרס ישראל.
"היימן שייך לדור הנפילים של הזמר העברי"
בשנת 2013 חשף היימן, בריאיון ל"אולפן שישי", את מצבו הכלכלי הקשה: "כשאני הולך לצרכנייה ביישוב, אני צריך לחשוב מה אני קונה וכמה כסף אני מוציא. כשאין לי אני קונה פחות. כשאין אז אין. אז אוכלים פחות, אז מה?". לאחר הריאיון, פנו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרת התרבות דאז, לימור לבנת, אל היימן והציעו לו מענק בסך 50 אלף שקלים על ייעוץ בפרויקט תיעוד הזמר העברי.
במהלך עשרות שנות ההלחנה והיצירה, זכה היימן בפרסים רבים, בהם: פרס "יהודה שרת" מטעם ההסתדרות הכללית, פרס "נוצת הזהב" על מפעל חיים מאקו"ם, פרס "תפוז" על שחזור תקליטי הזמר העברי, פרס "מגן הכנסת" על שחזור סדרת הנוסטלגיה, פרסי מפעל חיים מהאקדמיה הישראלית לקולנוע ומאוניברסיטת בר אילן וחתן פרס ישראל לזמר העברי בשנת 2009.
"היימן שייך לדור הנפילים של הזמר העברי. עבודתו מאופיינת בחזון מתמיד של פריצה קדימה ובחריש של תלם ראשון, ביזמות וביצירתיות בלתי-נלאית ובתרומה רחבת היקף לזמר העברי, לקידוש השפה העברית ולהפצת השירה העברית והישראלית", נכתב בנימוקי השופטים להענקת פרס ישראל.
"יותר מאלף שירים ויצירות מוזיקליות הלחין נחום היימן לאורך יותר מחמישים שנות יצירה, ורבים מהם הפכו לזמר מושר בפי עם, לנכסי צאן ברזל של הזמר העברי לדורותיו. יצירתו הענפה של נחום היימן במוזיקה הישראלית בכלל ובזמר העברי בפרט הותירה את רישומה העמוק במורשת הזמר העברי וטבעה בו חותם בעל מאפיינים ייחודיים לו".
"נחום היימן הלחין את פסקול חיינו בארץ והוא אחד מגדולי המלחינים שקמו למדינת ישראל", ספד לו ראש הממשלה בנימין נתניהו. "שיריו נטעו בלבנו את אהבת העם והמולדת והם ימשיכו ללוות אותנו". גם יו"ר הכנסת אדלשטיין ספד למלחין וכתב בעמוד הפייסבוק שלו כי "אין רבים כמו נחום היימן שהטביעו חותם כה עמוק על הזמר העברי. נחצ'ה היה ויישאר נכס צאן ברזל ישראלי, לא רק בשל כשרונו אלא גם בשל אישיותו ואהבת העם והמולדת שניכרו היטב ביצירתו".