תופעת הזנות בקרב בני הנוער מדאיגה לא מעט גורמים במשרדי הרווחה והחינוך, והמאבק בנגע עולה מדרגה. נקודת ההתחלה לא אופטימלית: דוח של ועדה בין משרדית שפורסם בתחילת החודש קבע כי ישנם פערים עצומים בין היקף התופעה לבין יכולת הטיפול בה. את היקף התופעה ניתן רק להעריך, כיוון שמרבית המקרים כלל לא מדווחים ולא נספרים. על פי עמותת "עלם", ב-2011 אותרו 620 קטינים שעוסקים בזנות, אך המספרים ככל הנראה גבוהים פי כמה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
לאחרונה הקצה שר הרווחה מאיר כהן 6.5 מיליון שקלים לתכניות ומרכזים שמיועדים לטיפול בזנות קטינים, כל זאת כחלק מתכנית חומש של 30 מיליון שקלים, תכנית שהוכנה כבר לפני שנים והייתה מונחת על שולחנם של שרים קודמים, אך עד כה טרם נמצא לה הכסף. בין היתר אמור התקציב לשמש עבור פתיחת מוקדים נוספים לאיתור וטיפול בבני נוער שיפעלו 24 שעות, לטובת ניידות שטח שיאתרו את הקטינים המנוצלים ויאספו אותם, עבור קווי חירום ולשם תכנית טיפול חדשה לשיקום אינטנסיבי יותר בשם "חליפה אישית".
בסוף השבוע סייר שר הרווחה במוקדי הזנות של קטינים בדרום תל אביב ובמרכז לטיפול בתופעה. "יש כאן שוק בשר. 5 דקות מכאן יושבים אנשים ב'קאמרי' או ב'הבימה' ואין להם מושג שיש כאן גיהינום". אין להם מושג מה קורה כאן", אמר כהן בדאגה והבטיח לדאוג לטיפול ראוי בתופעה.
רעות גיא, ראש תחום נוער וקצה בעמותת "עלם", מציינת כי זנות קטינים נמצאת בכל הזירות הקבועות והמוכרות של הזנות הרגילה, אך מדגישה כי מדובר במקומות קשים ואלימים יותר, עם חוקים נוקשים וחלוקה של טריטוריות. "מרבית המקרים בקרב נוער", מוסיפה גיא, "מוסתרים בתוך מועדוני חשפנות, דירות פרטיות או בחדרי מלון".
מתחיל בטרמפ ומסתיים בכסף
רבים מהקטינים כלל לא מתייחסים לעיסוק שלהם בהתחלה כזנות. "הרבה פעמים זה מתחיל בפריפריה ואז עובר לאזור המרכז", מציינת שני נרדימון, מנהלת פרויקט "ערים בלילה". "תחילה אנו רואים שהם בעצם לוקחים כל תמורה בעבור האקט המיני. זה יכול להתחיל ממשקה, טרמפ לתל אביב, ג'ינס או אייפון או מקום לינה. ככל שהם ייכנסו עמוק יותר לתוך התחום הם יתחילו לקחת גם כסף".
על אף המראות הקשים ברחובות דרום ת"א, מדגישה נרדימון כי הרשת היא הזירה המרכזית בה נרקמים מפגשים מיניים עם קטינים, ומספרת כי ישנם כ-6,000 אתרים שמהווים פלטפורמות למפגשים מיניים. דרך האינטרנט מנסות העמותות לאתר את הקטינים ולסייע להם. "יש לנו כרטיסים ופרופילים ברשתות חברתיות ובאתרי סקס, באמצעותם אנו יוצרים קשר עם מי שנראות לנו כקטינות ולא מציגות עצמן כך. אנחנו מנהלים שיחות בהתחלה, וכשמזהים שאכן מדובר בנערות מנסים לייצר קרבה ובעדינות להוציא אותן מהמהעגל הנורא". גם לאחר שמאתרים את קטינים, מדגישים כל הגורמים, עדיין יכולת הטיפול בהם היא מוגבלת.
קיבלנו הצצה לדירה בדרום העיר, מקום חם אליו הם יכולים להגיע בעת מצוקה, שם תחכה להם תמיכה ואולי גם הזדמנות נוספת להתחלה חדשה. "כאן הם יכולים להתנקות, לאכול ולקבל חיבוק", מעידה גיא, "אבל אנחנו לפעמים מרגישים שאנחנו צריכים להתחרות עם הסרסורים ועם עולם הזנות, זו תחרות לא קלה, בשביל זה צריך משאבים".
איך מתמודדת מערכת החינוך עם זנות נוער?
מחר תקיים ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות יום עיון מיוחד בנושא התמודדות מערכת החינוך עם זנות קטינים. בין היתר ידונו המשתתפים בשאלות האם וכיצד מאתרים אנשי חינוך בני נוער העוסקים בזנות במהלך לימודיהם, והאם המערכת בכלל עוסקת בהתנהגותם המינית של בני הנוער?
"תשובות משרד החינוך לשאלה מה אתם עושים בתחום ההסברה נגד זנות נשמעות כמו אוסף ססמאות", אמר בנחרצות בדיון קודם יו"ר הוועדה למאבק בסחר בנשים ובזנות ח"כ דוד צור. "אז מלמדים 'כישורי חיים'. אני לא מצליח להבין כמה שעות מקדישים לנושא הספציפי של זנות. האם המילה זנות עולה בכלל במערכי השיעור או בשיעורים בשטח. הרי לא הגיוני שהנוער לא שמע את המילה זנות. רק בכיתה אסור להעלות אותה?"
עידית הראל שמש, מנהלת מכון תודעה לחקר הזנות, מסכימה עם דברי ח"כ צור. "המסר למשרד החינוך הוא שאם לא תגידו במפורש את המילים זנות וחשפנות, התלמידים לא יבינו אתכם. צריך לשים את הדברים על השולחן ולא לטאטא מתחת לשטיח", היא משוכנעת.