במשרד החינוך מודים הבוקר (שלישי) כי המאמצים לצמצם את הפערים בין דוברי העברית לדוברי הערבית - לא צלחו. נתוני מבחני הפיזה הבין-לאומיים שהתפרסמו לאחרונה העלו כי לא רק שהפערים בישראל רק התרחבו - אלא הם גם הגדולים מבין כל המדינות שנבדקו. הבדלים משמעותיים נרשמו גם בהישגיהם של תלמידים מרקע סוציו-אקונומי שונה. לאור המצב העגום, הוחלט להקים צוות עבודה שיבחן את אופן פעילותו של המשרד בנושא זה.
המבחנים נערכים מדי שלוש שנים, בקרב תלמידות ותלמידים בגילאי 15, כשהאחרון נערך במרס 2018. הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) ניהלה מחקר שבדק את רמת האוריינות של תלמידי ישראל ב-3 תחומים: קריאה, מתמטיקה ומדעים. מהנתונים עלה כי בכל התחומים הללו, הפערים בישראל הם הגדולים מבין המדינות שנבדקו - ואף גדלו בשלוש השנים שחלפו בין המבחנים.
מהנתונים עולה כי בקרב התלמידים דוברי הערבית חלה מאז 2015 ירידה בכל שלושת התחומים אותם בודקים המבחנים: קריאה, מתמטיקה ומדעים. מנגד, בקרב דוברי העברית נרשמה סטטיות בתוצאות. למעשה, בעוד שהתלמידים דוברי העברית נמצאים מעל לממוצע ה-OECD בשלושת התחומים, התלמידים דוברי הערבית נמצאים משמעותית מתחת לממוצע בשלושתם. מכך, הפערים בין הממוצע של דוברי הערבית לזה של דוברי העברית עומד על 144 נקודות באוריינות קריאה, 111 נקודות באוריינות מתמטיקה ו-116 נקודות באוריינות מדעים.
בעוד שבקרב דוברי העברית לא נרשמו שינויים משמעותיים בין 2015 ל-2018, בקרב דוברי הערבית נרשמה ירידה משמעותית של 29 נקודות באוריינות קריאה ו-26 נקודות באוריינות מדעים. בתחום אוריינות המתמטיקה נרשמה ירידה קטנה יותר, של 12 נקודות.
אצל התלמידים דוברי הערבית, יותר ממחציתם (53%) סווגו כמתקשים בכל שלושת התחומים שנבדקו, לעומת 12% בלבד בקרב התלמידים דוברי העברית – בדומה לממוצע ה-OECD, שעומד על 13%. מנגד, שיעור המצטיינים בכל שלושת התחומים היה אפסי בקרב דוברי הערבית, לעומת 4% בקרב דוברי העברית – בדומה לממוצע ה-OECD, שעומד על 3%. ישראל ממוקמת מתחת לממוצע בכל שלושת התחומים.
מלבד הבדלי השפה, נרשמו גם פערים משמעותיים בהישגיהם של תלמידים מרקע סוציו-אקונומי שונה: ככל שהתלמידים הגיעו מרקע חברתי-כלכלי-תרבותי גבוה יותר - כך הישגיהם היו גבוהים יותר. דווקא בקרב דוברי הערבית, ההבדל היה משמעותי יותר: פער של 80 נקודות בין התלמידים מהרקע הגבוה לאלה מהרקע הנמוך, לעומת פער של 65 נקודות בקרב דוברי הערבית. הפערים בין דוברי העברית לערבית נותרים דרמטיים גם בתוך כל קבוצה סוציו-אקונומית.
"מציאות בה הפערים בין תלמידים מרקע סוציו-אקונומי גבוה לנמוך התרחבו בלתי מתקבלת", הבהיר שר החינוך רפי פרץ. "אנו פועלים בכדי לתקן זאת. לעניין הממצאים אודות המצב בחברה הערבית, הנתונים מחייבים אותנו לערוך בדיקת עומק. חברה דמוקרטית וחפצת חיים חייבת להעניק הזדמנות שווה לכל ילדה וילד ולאפשר להם להגיע לקדמת החזית המדעית, האקדמית והטכנולוגית. זוהי משימתנו".
גם מנכ"ל המשרד, שמואל אבואב, מסכים שיש להתקדם באופן אחר. "ניתוח ממצאי פיזה מצביע על פערים עקביים בין דוברי עברית לדוברי ערבית – נתון שמחייב אותנו לשנות כיוון", מסר. "צוות העבודה יהפוך כל אבן, יבחן את תכניות הלימודים, את יעילות הקצאת המשאבים, ואת האופן שבו נעשה שימוש באלפי שעות הטיפוח שניתנו. נייעל, כמו כן, את תהליכי השבחת איכות ההוראה, ונמשיך לצאת באופן שוטף לשטח".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות