דוח חדש שפרסם מרכז אדוה מעלה חששות קשים מפני ההשלכות הצפויות של הצעת החוק להעלאת גיל הפרישה לנשים. על פי הדוח, ההצעות לדחות את גיל הזכות לקצבת זקנה ופנסיה מגיל 62 לגיל 64 או 67 "משמען פגיעה משמעותית ביכולתן של רוב הנשים בגילאים אלה להתקיים כלכלית".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
הדוח של מרכז אדוה מתבסס על נתוני שלושת מפקדי האוכלוסין האחרונים שנערכו בארץ, ב-1983, 1995 ו-2008. מהדוח עולה כי בשנים 1983-2008 עלה משמעותית שיעור ההשתתפות של נשים בנות 60 ומעלה בשוק העבודה: שיעור ההשתתפות של בנות 60-64 עלה מ-20.1% ל-41.2% וזה של בנות 65-69 גדל מ-9.6% ל-16.6%.
"מאפייניה של תעסוקת נשים אחרי גיל 60 מגדילים את הספקות באשר ליכולתו של שוק העבודה הישראלי לפרנס בכבוד נשים בגיל זה", נכתב בדוח. בין היתר, המשמעות של תעסוקת נשים מעבר לגיל 60 היא מעבר להעסקה במשרה חלקית. עוד נמסר כי מעל גיל 65, המעסיק המרכזי של נשים הוא ענף הרווחה והסיעוד - שבו העיסוק הבולט הוא עבודת טיפול שאינה מצריכה הכשרה מיוחדת.
עוד נכתב בדוח כי עבודה מעל גיל 60 מאופיינית בקיטוב בין שתי קבוצות: האחת, מיעוט של נשים המועסקות במשרה מלאה בעיסוקים ניהוליים או אקדמיים ובשכר גבוה. השנייה, רובן של הנשים המועסקות, במשרה חלקית - בעיקר בטיפול, פקידות ומכירות בשכר נמוך. 72.1% מהמועסקות במשרה חלקית בנות 60-64 השתכרו עד 5,000 שקלים. 63% מהמועסקות במשרה חלקית בנות 65-69 השתכרו עד 3,000 שקלים.
"נתונים אלה מצביעים על כך שרוב הנשים העובדות בגיל שמעל 60 עושות זאת בלית ברירה, כיוון שסביר להניח שאין להן הכנסה מפנסיה, או שהכנסתם מפנסיה נמוכה מאוד ואז עליהן להסתמך בעיקר על קצבת הזקנה", נכתב בדוח. "הממצאים תומכים בהגדלת קצבת הזקנה ובאי דחיית גיל הזכאות לקצבת זקנה ופנסיה".