עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית, מפרסמת התאחדות הסטודנטים סקר שלפיו עולה כי הסטודנטים בישראל מתקשים לעמוד בנטל ההוצאות, נעזרים יותר בהוריהם ומקבלים יותר מלגות. נתוני הסקר חושפים כי יוקר המחייה של הסטודנטים החריף בשנה שחלפה. במסגרת הסקר, הסטודנטים נשאלו על הסיוע הכלכלי שהם מקבלים מהוריהם, על עבודתם במהלך התואר, ועל קבלת מלגות. הסקר נערך על ידי מכון "מאגר המוחות" והשתתפו בו 9,268 סטודנטים.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בנוגע לשאלה מהו גובה הסיוע הכלכלי אותו הסטודנטים מקבלים מהוריהם בממוצע לשנה במהלך לימודיהם, השיבו 55% מהסטודנטים כי הם מקבלים סיוע כלכלי כלשהו מהוריהם במהלך הלימודים. 41% מהסטודנטים מקבלים עד 9,000 שקלים לשנה, 18% בין 9,000 ל-12 אלף שקלים לשנה, ו-41% מקבלים סיוע מעל 12 אלף שקלים לשנה.
גובה הסיוע הכלכלי השנתי הממוצע עומד על 15,280 שקלים. בהשוואה לשנה שעברה חלה עלייה משמעותית של 925 שקלים בגובה הסיוע שהסטודנטים מקבלים מהוריהם.
בדומה לשנה שעברה, 39% מהסטודנטים ציינו השנה כי הם מתגוררים בבית הוריהם או קרובי משפחה, מה שחוסך להם הוצאות נוספות.
עלייה במספר הסטודנטים ששקלו לעזוב את הלימודים
ביחס לשאלה האם התלמידים עובדים במהלך לימודיהם 78% אמרו כי הם עובדים במהלך הלימודים, 64% במהלך כל השנה ו-14% בחופשות בלבד. רק כחמישית מהסטודנטים 22% אינם עובדים כלל.
עוד עולה מהסקר כי ככל שהסיוע השנתי מההורים עולה, כך יורד שיעור הסטודנטים העובדים, באופן מובהק. יחד עם זאת, לשאלה מהו השכר החודשי הממוצע במהלך הלימודים, השיבו 48% מהסטודנטים כי הם מרוויחים במהלך הלימודים בין אלף ל-3,000 שקלים בממוצע לחודש (ברוטו), 20% השיבו כי הם מרוויחים עד אלף שקלים 19% בין 3,000 ל- 5,000 לחודש ו-13% מעל 5,000 שקלים בממוצע לחודש. השכר הממוצע לחודש במהלך הלימודים, הוא 2,872 שקלים - נמוך ב- 358 שקלים בהשוואה לשנה שעברה.
40% מהסטודטים השיבו כי שקלו לעזוב את לימודיהם בגלל יוקר המחייה - עלייה של 3% לעומת השנה שעברה. 29% מהם בשל סך ההוצאות הכולל (לימודים, מחיה, דיור) וחלקם הקטן בגלל גובה שכר הלימוד (6%), הוצאות מחיה (4%) או דיור (1%).
סקר: איכות ההוראה במוסדות יורדת
עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית, פרסמה התאחדות הסטודנטים סקר שלפיו איכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל יורדת. המוסדות שבכל זאת זכו לציון הגבוה ביותר מצד הסטודנטים הם המרכז הבינתחומי בהרצליה, מכללת סמינר הקיבוצים והמכללה האקדמית להנדסה בתל אביב.
בסקר, שנערך על ידי מכון המחקר "מאגר מוחות" עבור התאחדות הסטודנטים, השתתפו 9,268 סטודנטים מכלל מוסדות ההשכלה הגבוהה. "חוסר שביעות הרצון של הסטודנטים מאיכות ההוראה הוא תמרור אזהרה למוסדות הלימוד", אמר יושב ראש התאחדות הסטודנטים, אורי רשטיק.
מוסדות ההשכלה הגבוהה שמוקמו בתחתית הטבלה, הם האקדמיה לאמנות ולעיצוב "בצלאל" בירושלים, אורט סינגל ובסקי והמכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה שהגיעה למקום ה-36 וסגרה את רשימת מוסדות ההשכלה הגבוהה.
תחומי ההוראה שזכו לשביעות רצון נמוכה יותר הם תכנית הלימודים לתואר, אופן קביעת הציונים וטיב ההוראה של המרצים. בניגוד לאלו, שלושת תחומי ההוראה שזכו לשביעות רצון גבוהה יותר הם יחס המרצים לסטודנטים, רמת הקורסים וההוראה הכללית במוסדות הלימוד.
ב"מאגר מוחות" מדגישים כי הירידה בשביעות הרצון משנת תשע"ג לשנת תשע"ד היא ירידה קטנה, אולם לטענתם נראה כי הסטודנטים לא חשו כל שיפור באיכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה, אלא להיפך.