בשבועיים האחרונים התנהל במדינה מאבק מקצועי על זכויות עובדים שכמותו לא היה כאן. הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב - אלה שמפגינים, אם בכלל, רק על גובה שכר הלימוד שלהם, הרימו מחאה קולנית ונמרצת נגד הנהלת האוניברסיטה. הם יצאו להגן על זכותן של שרונה ושל עוד 61 נשים להתפרנס בכבוד ולשמור על מקום עבודתן.
בין היתר הם יצאו למאבק למען שרונה, ברכה, ומרים - שמנקות עבורם מדי בוקר את כיתות הלימוד, את המשרדים ואת בתי השימוש. הן קמות כל יום בחמש בבוקר, רובן אמהות חד הוריות שמתפרנסות מכ-2,000 שקלים בחודש, בקושי.
למרות השנים הרבות שהן עובדות, אין זהות וקוראים להן בשפה המכובסת "עובדות קבלן". מתאפשר מצב שבו מורידים להן שעות מהיום, ומצפים מהן לעשות עבודה מטורפת של לנקות בניין של 650 מטרים לבד, מבלי לקבל תנאים סוציאליים מינימליים. אך כנראה שגם התנאים האלה עדיפים על פיטורים, ולצערן גם הצעד הזה הגיע. עובדות הניקיון התאגדו בהסתדרות והקימו ועד עובדים.
עשר המכות של הסטודנטים הובילו לתוצאות
למאבק המנקות הצטרפו הסטודנטים שלומדים באוניברסיטת תל אביב, וניהלו מאבק עיקש ברוח חג הפסח. מדי יום הם הציפו את האוניברסיטה ב"מכות" נוסח מצרים. באחד הימים הם שפכו נוזל אדום המסמל דם, וביום אחר פיזרו קרח ברחבי הקמפוס, שמסמלים מכת ברד. אך המיצג הדומיננטי ביותר היה שלטים עם הכיתוב "לא תקין" שנתלו בשירותי הקמפוס - כמשל להתנהלות של המעסיקים עם המנקות.
בסופו של דבר המאבק, הנחישות וגם ההתערבות התקשורתית, עשו את שלהם. הנהלת האוניברסיטה והקבלן הגיעו להסכם. במקום פיטורים מיידים הן השיגו חצי שנה ארכה שבסופה הן מקוות לשנות את המכרז ואיתו את גורלן.
מחברת אבידר נמסרה בתגובה כי "קבוצת 'אבידר' משלמת לעובדיה את כל המגיע להם כחוק ועל פי הסכמים קיבוציים. החברה הודיעה לאוניברסיטה, שהמחיר שבו היא עובדת הוא מחיר הפסד ודרשה אישור לצמצום שעות העבודה של העובדות, או תוספת מחיר, אך האוניברסיטה החליטה לצאת למכרז חדש".