במכוני הפסיכומטרי מביעים חשש מפני היוזמה שהציג היום (ד') שר החינוך שי פירון, שלפיה לא תשמש עוד הבחינה הפסיכומטרית כתנאי סף לקבלה ללימודים אקדמיים.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"מהלך שכזה מעורר חשש, משום שציוני בחינות הבגרות לבדם אינם מהווים לדעתי נתון מספיק לקבלה למוסדות ההשכלה הגבוהה", אומר היום בעל רשת מכוני הפסיכומטרי, יואל גבע. "ידוע על העתקות רבות בבחינות הללו, שממילא אינן משקפות את רמת התלמידים, כך שמוכרחה להיות דרך טובה יותר מזו כדי לבדוק את רמת המצוינות שלהם".
מי שלדבריו יספגו את עיקר הנזק הם מוסדות ההשכלה הגבוה וציבור הסטודנטים האיכותי, שימצא את עצמו מחוץ לאוניברסיטאות בשל מכסות מלאות. "יש הרבה מאוד אנשים שמעוניינים במקצועות שלא בהכרח מתאימים להם", הוא מסביר. "אי אפשר לקבל את כל העולם לאוניברסיטה, ויוזמה שכזו לא תשנה את עניין המכסות במוסדות הללו. אני בטוח שראשי האוניברסיטאות לא ייתנו ידם לכך שתלמידים ברמה שאינה נאותה יתקבלו ללימודים גבוהים על פני אחרים שמתאימים יותר".
"הסוף לתעשיית הפסיכומטרי"
ברשת המכונים "קידום" מסבירים כי מעבר להיותה אמצעי סינון, משמשת הבחינה סדנת הכנה עבור המבקשים להתקבל ללימודים אקדמיים. "שר החינוך הופך כל אבן מתוך רצון לשנות, וזה מבורך", אומר מנכ"ל החברה, עמנואל קוזינץ. "אך הבחינה הפסיכומטרית לא בוחנת רק יכולות ריאליות, אלא גם יכולות כתיבה וניסוח. אנחנו מלמדים אנשים איך לכתוב חיבור. איך לנסח פיסקה ואיך לבנות סיפור, מה שבסופו של דבר מכין אותם טוב יותר לחיים באקדמיה".
בשני המכונים לא גילו דאגה מיוחדת מהירידה הצפויה באחוז הנרשמים לקורסים שהם מספקים והסבירו כי יבצעו את ההתאמות המתבקשות לכשיידרשו לכך.
יש מי שמברכים על היוזמה הצפויה, ורואים בה מהלך משמעותי ושוויוני בדרך להשכלה הגבוהה. "בא הסוף לתעשיית הבחינה הפסיכומטרית שגבתה אלפי שקלים וחודשים רבים של מאמץ, ללא תועלת מהותית", אמר היום סגן מנהל בית הספר לחינוך באוני' בר אילן לשעבר וחבר ועדת החינוך, ח"כ ד"ר שמעון אוחיון. "אני מברך על החשיבה המחודשת בכל הנוגע למבחני הבגרות. יש מקום לשינון ויש מקום לחשיבה יצירתית של התלמידים, השילוב של בחינה ומטלות אחרות הוא שילוב מנצח".
התלמידים: רוצים למידה משמעותית
גם במועצת התלמידים והנוער הארצית הביעו תמיכה ביוזמה. "ריבוי בחינות הבגרות ופריסתן על פני שלוש שנות לימוד יצר עומס גדול מאוד והביא למצב שבו הלמידה בבית הספר מתמקדת בעיקר בהכנה לבחינות ובמרדף אחר הישגים גבוהים", אמרה היום יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית, גל יוסף. "אנו מקווים שהרפורמה החדשה שהציג השר תאפשר לנו, התלמידים, למידה משמעותית, מתוך סקרנות אמיתית, ולא במטרה "להשיג חיים קלים" אלא שמירה על העניין בלימוד והעמקה בו".
בקרב אוכלוסיית הנבחנים הדעות חלוקות. לצד שמחתם של חלק על הפטור מהבחינה, מוחים אחרים על בזבוז הזמן והכסף שנאלצו להשקיע במסגרת ההכנה לבחינה.
"הקלות שבה החליטו על היוזמה הזו היא בלתי נסבלת", אמר היום גלעד נחום, בן 21 מקריית ביאליק. "כתלמיד השקעתי אלפי שקלים ולפחות שלושה חודשים שבמהלכם רק ישבתי בבית ולמדתי לקראת הבחינה, ועכשיו אומרים לי שהכל לשווא".
תלמידה אחרת בירכה על ההחלטה. "הבחינה מיותרת ולא משקפת את היכולות שלי. אנשים שלא מכוונים את עצמם לתחום הריאלי נאלצים ללמוד המון מתמטיקה, והעובדה שהמבחן קצוב בזמן לא מוסיפה לנלחצים למיניהם".