כמחצית מהילדים בישראל חוו פגיעה מסוג כלשהו, כך עולה מדוח חדש שמפרסם היום (ג') המרכז לחקר החברה באוניברסיטת חיפה, בשיתוף משרד החינוך. עוד חושף הדוח כי כמעט מחצית מהילדים שדיווחו על הפגיעה בהם ציינו שהדיווח על הפגיעה לא שינה דבר.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
מדובר בדוח ארצי ראשון מסוגו בארץ, שבחן בפעם הראשונה באופן נרחב את היקף תופעות ההתעללות, ההזנחה והפגיעה בקרב ילדים ובני נוער בישראל. המחקר בוצע בקרב מדגם מייצג של 8,239 ילדים יהודים ו-2,274 ילדים מהמגזר הערבי בני 12-16.
הנתון החמור ביותר העולה מן הדוח מצביע על כך ש-48.5% מהילדים דיווחו שחוו סוג אחד או יותר של פגיעה. לפחות 17% מקרב אותם נפגעים דיווחו כי חוו פגיעה מינית ו-8.3% מהם דיווחו כי נפגעו פגיעה מינית חמורה. כמחצית מהילדים שדיווחו על פגיעה מינית ציינו כי הפגיעה אירעה יותר מפעם אחת וציינו כי היא נמשכה לאורך השנה האחרונה. אחד הנתונים הבולטים בדוח מגלה שכמעט שליש (29.7%) מהפגיעות המיניות בקרב ילדים בוצעו בתוך המשפחה.
14.1% מכלל הילדים דיווחו על פגיעה פיזית
עוד חושף הדוח כי מרבית (78.5%) מקרי הפגיעה הפיזית בילדים בוצעו בידי בן המשפחה הקרובה. כרבע מהילדים שנחשפו לפגיעה פיזית דיווחו כי נפצעו בעקבותיה ו-18.8% מהם אף פונו לקבלת טיפול רפואי. עם זאת רק 63.5% דיווחו על הפגיעות שחוו לגורם כלשהו.
בין השאר דיווחו הנשאלים על פגיעה רגשית מצד בני משפחתם. לפחות 27.8% מהילדים סיפרו כי חוו פגיעה רגשית מצד הוריהם ואחיהם, בין השאר מדברים רעים שאמרו עליהם ומיחס משפיל שבו נקטו כלפיהם. לפחות 15% דיווחו בנוסף גם על הזנחה רגשית שהתבטאה בין השאר בתחושה של חוסר אהבה ואהדה והיעדר תמיכה מצד בני המשפחה הקרובה.
הדוח מלמד כי בני משפחה וחברים מהווים עדיין כתובת עיקרית לפניות של ילדים במקרה של פגיעה כלפיהם, זאת בעוד שמיעוט ניכר מהילדים שחוו התעללות או פגיעה העדיפו לפנות דווקא לגורם מקצועי כלשהו. נתון זה מושפע מחומרת הפגיעה בילד, שמעודדת אותו לפנות לגורמי סיוע מקצועיים ככל שאופי הפגיעה קשה יותר.
שלושת הנימוקים הבולטים שסיפקו ילדים להימנעות מחשיפת דבר הפגיעה בהם נבעו בעיקר מבושה (67.8%), מפחד (65.1%) ומחשש מהפוגע (52.5%). שלושת הגורמים הבולטים שילדים שנפגעו ציינו ככאלה שעיכבו אותם מלחשוף את הפגיעה ולדווח עליה לגורם כלשהו הם בושה (67.8%), פחד (65.1%) וחשש מהפוגע (52.5%).
במגזר הערבי: 2 ילדים מכל 3 נחשפו לפגיעה
בקרב האוכלוסייה הערבית התמונה דומה למדי: יותר משני שלישים מהילדים דיווחו שחוו פגיעה מסוג כלשהו, מה שמצביע על היקפם הבלתי נתפס של מקרי האלימות וההזנחה בקרב ילדים ונוער במגזר.
כרבע מהילדים במגזר הערבי דיווחו כי נחשפו לפגיעה מינית, וכמחצית מהם העידו כי נפגעו יותר מפעם אחת. יותר ממחצית מהילדים שנפגעו (54.7%) ציינו כי הפגיעה המשיכה גם במהלך השנה האחרונה. שני שלישים מהילדים שנפגעו מינית נפגעו בתוך המשפחה.
עוד מצביעים הנתונים על כך שבנים מן המגזר מצויים בסיכון גבוה יותר לפגיעות פיזיות ומיניות לעומת בנות, החשופות יותר לפגיעות רגשיות ולאלימות במשפחה. לפחות 27.6% מהילדים סיפרו כי חוו פגיעה פיזית, וכשליש מהנשאלים דיווחו כי הוזנחו פיזית בידי הוריהם. מרביתם גילו כי בעקבות ההזנחה אף לקו במחלות, שבלפחות 60% מהמקרים הסתיימו בקבלת טיפול רפואי.
מופתעים מההיקף, לא מהתופעה
מחברי הדוח, הפרופסורים רחל לב-ויזל וצבי איזיקוביץ', אומרים כי הם לא הופתעו מהישנות תופעת הפגיעה בקרב ילדים, אך מגדירים את היקפה כמבהיל. "חומרת המצב העולה מן הדוח מתעצמת לנוכח העובדה שהתשאול לא בוצע בקרב ילדים בסיכון אלא בקרב כלל ילדי ישראל", אמרה פרופ' לב-ויזל. "מתוך עבודתו בתחום ידענו שרוב הילדים לא מדווחים על מקרי פגיעה שחוו, אבל לא תיארנו לעצמו עד כמה".
פרופ' איזיקוביץ' התייחס לממצאים כתולדה צפויה לדוחות קודמים שחיבר בתחום. "ממחקרים דומים שביצעתי בעבר בקרב נשים מוכות הנתונים לא היו רחוקים, ולכן צפוי היה שגם ילדיהן ייחשפו לאלימות מסוגים שונים", הסביר איזיקוביץ'. "כאנשי מקצוע ידענו שיש חוסר דיווח משווע של מקרי התעללות - לרבות מקרים של התעללות מינית - אבל עכשיו זו הפעם ראשונה שגילינו מדוע ישנו חוסר בדיווח. אין לי ספק שהממצאים הללו יתרמו רבות לאבחון מקרים כאלה בעתיד".
מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, הגדיר את המחקר 'כרעידת אדמה'. "מתברר כי מה שידענו עד היום הוא רק קצה הקרחון. כל המכרכות צריכות להיערך מחדש כדי להגיע לילדים הנאלמים והנעלמים", אמר
נציבות לזכויות הילד
אתמול אישרה ועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק להקמת הנציבות לזכויות הילד במשרד המשפטים. הגוף הזה אמור לייעץ למשרדי הממשלה בעניין קידום זכויות ילדים והגנה עליהם וכן ליזום תיקוני חקיקה ולהגיש חוות דעת בתחום. על פי הצעת החוק שהגישה יו"ר הוועדה לזכויות הילד בכנסת ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, תזכה הנציבות למעמד עצמאי שיאפשר לה לדרוש מכל גוף מבוקר מידע הנדרש לה לצורך ביצוע תפקידיה.
"מדובר בלא פחות ממהפיכה בתחום", אמרה ח"כ אבקסיס לאחר אישור ההצעה. "חסר תיאום בין זרועות השלטון השונות הפועלות בעניינם של ילדים ופעולות הנדרשות לצורך יישום זכויות ילדים נופלות בין הכיסאות, והנציבות באה לשנות מצב זה מהיסוד".