מה היינו עושים בלעדיהם? עם התארכות שעות העבודה של ההורים והפער הבלתי נסבל בין כמות ימי החופש של ילדים לכמות ימי החופש של ההורים, למשימה של צליחת החופש הגדול בשלום מתגייסים הסבים והסבתות. מדובר לעתים במשרה מלאה כשלעצמה, אבל הם לא מתלוננים, וגם הנכדים מרוצים.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בישראל יש לילדים 76 ימי חופש בשנה, 50 ימים יותר מימי החופש של ההורים והסבים העובדים. מי שיכול להרשות לעצמו שולח את הילדים לקייטנות, אך אחרי שלושה שבועות גם אלו נגמרות ואז מתגייסים למשימת אוגוסט הסבים והסבתות.
לאה גרינברג, סבתא לשבעה נכדים, עובדת במשרה מלאה בחופש הגדול - אצל הנכדים. "זו הקייטנה הכי טובה שיש, אני מעדיף להיות אצלה מאשר בקייטנה", אומר אחד הנכדים. "לי אין חופש, אני לא צריכה. כשיש לי סיבה לקום בבוקר ויש לי מה לעשות, זה הכיף שלי", אומרת סבתא לאה.
"רוצים שהנכדים יקחו חלק בחיים שלנו"
"אנחנו מתעקשים על זה שהנכדים יקחו חלק בחיים שלנו", אומרת דליה זינגר, עוד סבתא במשרה מלאה. באוגוסט בית הדיור המוגן בו היא מתגוררת יארח באופן רשמי את הנכדים לקייטנה, כשגם הילדים נהנים מהחברה החדשה שסביבם.
במשרד לאזרחים ותיקים יזמו את "סבא סרט": בחודשי הקיץ האזרחים הותיקים יוכלו לקנות כרטיס לסרט ב-10 שקלים, כדי לחסוך קצת בהוצאות לצד הנכדים, שעדיין משלמים מחיר מלא. ההורים של ההורים יודעים שבזכותם אפשר לשרוד את החופש והסבתות אומרות דבר אחד: "כשאני אצטרך את הנכדים, הם יזכרו איפה הם צריכים להיות".