פתרון בחינת הבגרות בהיסטוריה ב' (צילום: חדשות 2)
בואו לבדוק את פתרון הבגרות | צילום: חדשות 2
פתרון בחינת הבגרות בתנ"ך - קיץ תשע"א, 2 יחידות לימוד:

 רוצים לקבל לפייסבוק שלכם את כל פתרונות בחינות הבגרות? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק 

 

 

פרק ראשון - קטע שלא נלמד

1. נס בקעת ים סוף: ה' מצווה על משה להרים את מטהו, להכות על המים והמים יתפצלו לשניים. בני ישראל יעברו בחרבה- ביבשה ולאחר שיסיימו את המעבר, המצרים יגיעו אחריהם.
"ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על היום ובקענו." פס' ט"ו. בפסוקים 23-21 מתואר משה כמי שמכה על המים, המים נבקעים לשניים, בני ישראל עוברים ביבשה, המצרים רודפים אחריהם. "ויט משה את ידו על הים ויולך ה' את הים...וישם את הים לחרבה ויבקעו המים ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה". פסוקים 23-21.
בפסוקים 28-26 ה' מצווה על משה להכות על הים כדי להשיבו למצבו הטבעי והמים מכסים על המצרים שניסו לעבור דרכו, כדי להשיג את בני ישראל. "וישבו המים ויכסו את הרכב...לכל חיל פרעה הבאים אחריהם...לא נשאר בהם עד אחד" פס' 28.

2. תפקידו של עמוד הענן, מגן על בני ישראל מפני המצרים. מפריד בין ישראל למצרים, כשהוא עומד מאחורי בני ישראל ומאיר להם את דרכם. "ויבא בין מחנה מדרום ובין מחנה ישראל...ויאר את הלילה" פס' 19.

3. המצרים הבינו כי ה' נלחם בהם בעבור ישראל מכיוון שנאמר בפס' 25 שה' גרם לכך שהם יתעכבו בעת חציית ים סוף. ה' עשה נס, כדי לגרום למותם של המצריים "ויסר את אופן מרכבותיו וינהגו בכבדות". פס' 25.

4. הקשר בין השורשים החוזרים ר-א-ה, י-ר-א. בני ישראל רואים כי המצרים רודפים אחריהם כדי להשיג והם יראים = פוחדים מהם. משה מנסה להרגיעם ואומר אל תפחדו מהמצרים, כי ה' אתכם להצילכם ואתם לא תראו יותר את המצרים לעולם.
בפסוקים 31-30 בני ישראל זוכרים להצלת ה', הם רואים את הנס במו עיניהם והם יראים= פוחדים מה' ומכבדים אותו על הנס הגדול שעשה בעבורם.

פרק שני - נושא הגג: מלכים ונביאים

5. א.1) בפסוק 5 נאמר "והמלך שלמה וכל עדת ישראל מזבחים צאן ובקר אשר לא יספרו ולא ימנו מרב" :ההגשמה היא לגבי מספר הקורבנות הרב שנזבחו לה'. הקורבנות היו כה רבים עד שלא היה ניתן לספור אותם. מטרת ההגזמה היא להדגיש את גודל השמחה בעת חנוכת בית המקדש והעלאת ארון הקודש אל בית ה' וכן כדי להראות את אהבת שלמה כלפי ה'.

א.2) החג הנזכר בפסוק זה הוא חג סוכות אשר נחגג כיום בחודש תשרי הוא החודש השביעי.

ב.1) תפקיד הכרובים:
בפרק ח' 9-6 תפקיד הכרובים הוא להגן על ארון הקודש הנמצא בדביר-קודש הקודשים. בפרק ג' בספר בראשית, תפקיד הכרובים הוא להגן על שער גן העדן מפני כניסת בני האדם אליו. ה' אינו מעוניין שבני האדם יכנסו אל גן העדן ויאכלו מעץ החיים וכך יזכו לחיי נצח.

ב.2) בפרק ח' פסוק 6 נקרא ארון הקודש ארון ברית ה'. בארון ברית ה' נמצאים לוחות האבנים-לוחות הברית אשר ניתנו לעם ישראל בעת כריתת הברית בין ה' לישראל בהר סיני.

ג.1) "מכון לשבתך עולמים" הקושי המתעורר מדברים אלה: בית המקדש הוא ביתו הנצחי של ה', משתמע מכך שלה' דמות פיזית ושהו אאכן מתגורר במקדש. זה נוגד את האמונה שה' הוא מופשט, אין לו דמות וצורה ולכן אינו מתגורר באופן פיזי במקדש.

5. ג.2) הרלב"ג אומר: שלמה משתמש במילים אלה "מכון לשבתך עולמים" אך ורק כמשל. ה' אינו נמצא שם באופן פיזי, אלא רוחו. רוח ה' נמצאת במקדש יותר מאשר מקומות אחרים.

6. א.1) שיטת ההגליה האשורית היא החלפת אוכלוסיות. אשור מגלה את רוב תושבי ישראל לממלכות אחרות אשר נמצאות תחת שליטה אשורית. אשור מפזרת את כל הגולים הישראלים במקומות שונים , ובמקומם האשורים מביאים לישראל גויים מממלכות שונות ומושיבה אותם בא"י.

א.2) האשורים מנסים לוודא שהעמים הנמצאים תחת שליטתם לא ימרדו, ולכן הם מגלים העמים למקומות שונים. הם מפזרים אותם וכך בעצם לעם שהוגלה יש פחות יכולת למרוד, מפני שהם לא נמצאים כולם ביחד. הם לא מכירים את השפה, את התרבות וכו' בארצות החדשות שאליהן הוגלו.

ב.1) במלכים א' י"ב 31 מתוארים שני מעשים שעשה ירבעם:
• בונה בית במות
• ממנה כוהנים שאינם משבט לוי "ויעש את בית במות ויעש כוהנים אשר לא היו מבני לוי". מתוארים אותם המעשים: בניית בית במות ומינוי כוהנים שאינם משבט לוי. הסופר המקראי רומז כי בגלל מעשים אלה קיבלו הישראלים את עונש החורבן וההגליה, מעשים אלה נחשבים לחטא גדול מאוד.

ג.1) ההשקפה הדתית אמונית הבאה לידי ביטוי בכינוי "אלוהי הארץ" היא השקפת אלוהות גשמית מקומית, כלומר מייחסים לאל מקום מסוים (ארץ) שבו הוא האל.

ג.2) תושבי שומרון אשר הגיעו לארץ ע"י האשורים היו עובדי אלילים. ה' כעס על כך שהם עבדו אלילים בארצו ישראל ושלח להם את האריות כדי שיטרפו אותם כעונש על מעשיהם. גויים אלה פונים למלך אשור ומבקשים כהן ישראל שילמד אותם כיצד יש לעבוד את ה'- האל המקומי מבחינתם. הגויים מאמצים את האמונה בה' בנוסף לאמונתם האלילית.

7. א.1) בירמיה כ"ב 27-10 מדובר על שני מלכים שלגביהם ירמיה מנבא גלות:
בפסוקים 12-10 מדובר על יהואחז בן יאשיהו אשר נלקח לגלות למצרים ושם הוא ימות.
בפסוקים 27-24 מדובר על יהויכין בן יהויקים ("...בניהו בן יהויקים..." פס' 24) אשר נלקח לגלות לבבל ב-597 לפנה"ס.
יהויכין ניצל בסופו של דבר, יוצא מהכלא והופך להיות אדם מכובד בבל.

א.2) יהויקים "יזכה" ליחס משפיל לאחר מותו:
• לא יספדו לו "לכן כה אמר ה' אל יהויקים בן יאשיהו...לא יספדו לו" פס' 18.
• יהויקים יקבר באופן משפיל ו"יזכה" לקבורת חמור, גופתו תושלך ברחוב - "קבורת חמור יקבר, סחוב והשלך..." פס' 19.

ב.1) בירמיהו כ"ב 17-13 ההתנהגות הנדרשת ממלך יהודה:
• צדק, להיות הגון כלפי העם , פס' 13. יהויקים בנה ארמון מפואר ולא שילם לעובדיו על כך שבנו את ארמונו, הוא ניצל את מעמדו ואת כוחו כמלך יהודה.
• להיות צנוע "אבנה לי בית מידות ועליות מרווחים..." פס' 14.

ב.2)
• יהויקים לוקח עבדים שיבנו את ארמונו ולא משלם את משכורתם "...הוי בונה ביתו בלא צדק...ברעהו יעבוד חינם...".
• יהויקים בונה לעצמו ארמון מפואר מאוד דבר שאינו מצופה ממלך " האומר אבנה לי בית מידות ועליות מרווחים וקרא לו חלוני..." פס' 14.

ג.1) בפס' 24 יהויכין מדומה לחותם של מלך, חותם על יד ימינו של המלך. ירמיה מנבא בשם ה' שיהויכין לא יהיה כחותם על יד ימינו של ה'. ה' לא ידאג לו ויעניש אותו על מעשיו, יהויכין נלקח לגלות לבבל ב-597 לפנה"ס.

ג.2) הנבואה בפס' 27-24 מתייחסת לאירוע שאכן קרה- גלות יהויכין והאליטה בשנת 597 לפנה"ס.

8. א.1) שיר המעלות: פירוש המושג- שיר עליה לרגל. שרו אותו העולים לירושלים "שיר המעלות...בית ה' נלך" פס' 1. הלויים היו עומדים על מדרגות בית המקדש שרים ומברכים את העולים לרגל "עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים" פס' 2.

א.2) "עיר שחוברה לה יחדיו":
• עיר שכל חלקיה וחומותיה מחוברים ומאוחדים.
• עיר אשר מחברת את כל שבטי ישראל יחד, עיר מרכזית בחשיבותה ובקדושתה.

ב) חשיבותה של ירושלים באה לידי ביטוי בתחומים שונים:
• מדינית פוליטית- עיר הבירה שם מתגוררים מלכי יהודה ועם עולה אליה לרגל. (פס' 5-4)
• משפטית- ירושלים נתפסה כעיר שבה היו עורכים משפטים.

ג.1) מזמור זה מבטא את אחדות העם: ירושלים העיר המאחדת בתוכה את כל שבטי ישראל- פס' 3.

ג.2) שלום ירושלים תלוי בשלווה פנימית בקרב אוהבי ירושלים- פס'6. הכותב מאחל שתמיד יהיה שלום בקרב אלו אשר אוהבים את ירושלים מפני שרק כך ירושלים תוכל להיות שלווה.

פרק שלישי: נושא חובה - עלילות הראשית

9.א) בשני הקטעים נזכרת בריאת המאורות. נקודות הדמיון בין בראשית ובין תהלים כ"ד:
• המאורות מבדילים בין היום ובין הלילה (בראשית א' 14, תהלים כ"ד 22-19).
• המאורות משמשים לספירת ימים, חגים ומועדים ( בראשית א' 14, תהלים כ"ד 19)

ב.1) בפסוק 24 המשורר מהלל את ה' על כל מה שברא. ה' ברא הכל בחכמה , במחשבה תחילה לכל בריאה יש תכלית ומשמעות וכל הארץ נהנית מבריאת ה'.

ב.2) בפסוקים 23-20 מתוארים הלילה והיום. ה' בורא את המאורות, אשר תפקידם להבחין בין היום ובין הלילה. החיות ובני האדם משתמשים בבריאה מרשימה זו כדי לדעת מתי הגיעה עת המנוחה- האדם לעת ערב והחיות לעת הבוקר. וכן כדי לדעת מתי לצאת לחפש פרנסה וטרף (האדם ביום וחיות הטרף לעת ערב). זה מבסס את דברי המשורר בפס' 24 מפני שנאמר שה' יצר הכל בחכמה ובמחשבה ולכל בריאה ישנה תכלית חשובה.

10. א.1) נקודת דמיון בין עלילות גילגמש לבין בראשית ט'- בשני הסיפורים הניצולים זוכים לברכה מהאל שיצילם.

א.2) ההבדל בין שני הכתובים מלמד על תפיסת יסוד בתנ"ך אשר באה לידי ביטוי גם בבראשית ג' 24-22. בסיפור התנ"כי האדם אינו נצחי. אומנם יכול לחיות שנים רבות, אך הן קצובות ובסופן האדם מת (בראשית ט' 29). לעומת זאת, בעלילות גילגמש מסופר על אותנפישתים אשר זכה להפוך להיות כאל וחייו נצחיים.

ב.1) החטא של חם: נח השתכר ושכב באוהל, חם נכנס לאוהל וראה את ערוות אביו. במקום לכסות את אביו הוא הולך וקורא לשני אחיו שיראו את אביהם במערומיו, חם מבייש את אביו ואינו מכבדו.

ב.2) חם חטא, אבל אינו מקבל עונש. העונש עובר לבני כנען, זהו גמול לדורות. בניו של חם יחוו את העונש ולא הוא עצמו, כשם שהוא בייש את אביו כך בניו של חם יקבלו את עונשו.

פרק רביעי

נושא: חורבן גלות וגאולה

11. א. יש לציין רק 2 צומות מתוך השלושה:
"צום עשירי" - י' בטבת ביום זה חל המצור על ירושלים
"צום רביעי" - י"ז בתמוז לזכר הבקעת חומות ירושלים
"צום חמישי" - ט' באב לזכר חורבן בית המקדש

ב.1) באמצעות התבנית כאשר...כן... הנביא מתאר את הניגוד של מצב העם בעבר לעומת העתיד.
המילה "זממתי" מדגישה את הרעיון שה' ייטיב איתם בעתיד כפי שהרע להם בעבר.
לדוגמא: "כאשר הייתם קללה בגויים...כן אושיע אתכם והייתם ברכה".

ב.2) בפסוק 19 כתוב: ,הצום הרביעי והצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים.." כלומר הצומות יבוטלו בעתיד ויהפכו לימי שמחה, בתנאי שהעם יחזור לדרך המוסר והצדק.

12. א. יחזקאל וישעיה מנבאים על גאולת ישראל ויהודה ושיבתם לארץ.
יחזקאל ל"ז 21 "הנה אני לוקח את בני ישראל מבין הגויים אשר הלכו שם וקיבצתי אותם מסביב והבאתי אותם אל אדמתם"
ישעיה מ' 9 "על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון... אמרי לערי יהודה הנה אלוהיכם"

ב.1) החזרה על המילה "אחד" באה להדגיש את ההרמוניה והאחדות שישררו בעתיד. החזרה נועדה לעודד את העם ולנטוע בהם תקווה לימים טובים יותר.
פסוק 16 ו-17 מדגישים את רעיון איחוד הממלכות, העם יהיה שוב מלוכד ומאוחד
פסוק 22 מדגיש שהעם יהיה שוב תחת מלך אחד ואמונה באל אחד.
ב.2) "מקדשי בתוכם לעולם" בית המקדש ייבנה שוב ויתקיים לנצח, העם לא יפר את הברית שנית. רעיון זה מדגיש את הברית החדשה שיכרות ה' עם עמו.

נושא: אדם וגורלו בספרות החוכמה

13. א.1) יש לציין רק שתי דרכים להשגת החוכמה האנושית:
• "לדעת חכמה ומוסר, להבין אמרי בינה" - האדם שילמד את המשלים, ידע ויבין כיצד להתנהג באופן מעשי, התנהגות המבוססת על אמות מידה של יושר וצדק.
• "לקחת מוסר השכל, צדק ומשפט ומשרים" - תפקיד המשלים ללמד כיצד לנהוג על פי הצדק, המשפט והיושר. מוסר זה מבוסס על השכל וההבנה.
• "ישמע חכם ויוסף לקח, ונבון תחבולות יקנה" - גם החכם והנבון יפיקו תועלת מלימוד המשלים, הם יזכו לחוכמה מעשית שתעזור להם לפתור בעיות.
• "להבין משל ומליצה, דברי חכמים וחידותם" - הלמידה תעזור לאדם להבין את דברי החכמים שמשתמשים בחידות ופתגמים. 

א.2) פסוק 23, רק אלוהים יודע את מקומה של החוכמה ולכן הכול גלוי לפניו, לדוגמא:
פס' 25 - "לעשות לרוח משקל" באמצעות החוכמה אלוהים קבע את עוצמת הרוח
"ומים תכן במידה" אלוהים בחוכמתו מדד את כמות המים הנחוצה בעולם.
פס' 26 - "בעשותו למטר חוק ודרך לחזיז קולות" - אלוהים בחוכמתו קבע מתי והיכן ירד הגשם.

ב. פסוק 28 - המסקנה: האדם צריך להבין שאין ביכולתו להבין את החוכמה האלוהית, ולכן כל שנותר לאדם הוא יראת ה', בדרכי המוסר והצדק.

14. א. 1) המלצתו של קהלת לאדם, שישמח וייהנה בהווה מהטוב שבחייו, כי גם טוב זה הוא מתנת האלוהים.

א.2) פסוק 13, "וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו" לדעתו כל אדם יכול ליישם המלצה זו.

ב.1) המסקנה של קהלת: אין שום דבר חדש, הכול חוזר על עצמו. בהקשר זה אומר קהלת " והאלוהים יבקש את הנרדף" כלומר, האירועים שכבר חלפו (נרדף) חוזרים על עצמם על פי רצון האלוהים.

ב.2) המדרש מפרש: אלוהים ירדוף, ינקום ברשעים הרודפים אחרי הצדיקים.
הוא מבסס את פירושו בפסוק 17 "אמרתי בליבי את הצדיק ואת הרשע ישפוט האלוהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם" יבוא הזמן ואלוהים ישפוט כל אדם על פי מעשיו (יתקיים צדק אלוהי).

נושא: שירה

15. א.1) פס' 3, "יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון ירכתי צפון" - המשורר מהלל את יופיו של הר ציון, הוא גבוה ומשקיף על ירושלים.
פס' 12, "ישמח הר ציון תגלנה בנות יהודה, למען משפטיך" - יושבי ירושלים והערים סביב לה ישמחו לנוכח חסדי ה' שעשה למען עמו ועירו ירושלים.

א.2) מצבו של הר ציון לפי איכה: "נפלה עטרת ראשנו אוי לנו כי חטאנו" - בית המקדש שהיה למקור השמחה חרב, ולכן ירושלים שרויה באבל.
"על הר ציון ששמם, שועלים הלכו בו" - שועלים מסתובבים בהר ציון, דבר המדגיש את העזובה והחורבן של המקום. הסיבה: עם זר כבש אותנו בעקבות חטאינו.

ב.1) פס' 5, "כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו" - המלכים נאספו כדי להילחם בירושלים, הם הצליחו לעבור את גבולות הארץ.
פס' 8, "ברוח קדים תשבר אוניות תרשיש" - אוניות גדולות וחזקות הפליגו ממרחקים כדי לכבוש את ירושלים

ב.2) פס' 2, "... עיר אלוהינו הר קודשו" - ה' הראה את גדולתו בעירו ירושלים ובהר קודשו, מקום משכנו של ה'.
פס' 4, " אלוהים בארמונותיה נודע למשגב" - רוח ה' שוכנת בארמונות ירושלים, ה' הוא המקור לחוסנה של העיר, הוא המגן עליה.
פס' 9, "... יכוננה עד עולם סלה" - ירושלים יציבה וחזקה בהווה ותמשיך להיות גם בעתיד בזכות ה'.

16. א. שתי תקופות בחיים: האחת - תקופת הנעורים
המאפיינים של תקופה זו, בריאות שמחה והנאה "ומתוק האור וטוב לעיניים" "ייטב ליבך"
התקופה השנייה: הזקנה
המאפיינים: ימים קשים של זקנה בהם אין לך הנאה משום דבר, בגלל קהות חושים וקדרות.
"יבואו ימי הרעה" והגיעו שנים אשר תאמר אין לי חפץ בהם"

ב.1) הסתירה: בחלק הראשון של הפסוק ממליץ קוהלת להתמסר להנאות הרגע, ללכת אחר נטיות הלב ולפי מראה עיניים. אולם בחלקו השני ישנה אזהרה "ודע.." שאם תלך בדרכי ליבך, ישפוט אותך אלוהים ויענישך.
הסבר הסתירה: על האדם לשמוח במידה ובגבולות הנכונים בהתאם לחוקים ולמצוות אלוהים.

ב.2) ייתכן שהחלק השני של המשפט וא תוספת מאוחרת כדי להתאים את דברי קהלת לתפישה המקובלת במקרא על שכר ועונש.

נושא: חוק וחברה במקרא

17. א.1) שלוש דרישות:
"כי תקצור קצירך בשדך ושכחת עומר בשדה, לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה יהיה.."
כי תחבוט זיתך לא תפאר אחריך, לגר ליתום ולאלמנה יהיה"
כי תבצור כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה"

א.2) פס' 3, "ותלך ותבוא ותלקט בשדה אחרי הקוצרים" (לקט)

ב. בפסוק 8, בועז מזמין את רות להצטרף אל נערותיו המלקטות בשדה. ""אל תלכי ללקוט בשדה אחר..וכי תדבקין עם נערותי"
בפסוק 9, בועז מצווה על הקוצרים לא להציק לרות וגם מזמין אותה לשתות ולאכול עמו. " צוויתי את הנערים לבלתי נגעך.."

18. א.1) שני החוקים עוסקים בדיני רצח בשוגג ורצח במזיד.
שני החוקים עוסקים בדיני רצח בין שווים לבין אדון ועבד.
שונה: בחוקי המקרא לא ניתן לתת פיצוי כספי בתמורה לחיי אדם. ואילו בחוקי החיתים ניתן לתת תמורה כספית. 

א.2) במקרא חיי האדם הם ערך עליון. 

ב.1) על פי אבן עזרא המקום הוא ערי המקלט, עפ"י גורדון המקום הוא המזבח.

ב.2) האדם הזכאי ללכת לעיר מקלט הוא אדם שרצח בשוגג, מבלי שהתכוון. לעומתו אדם שרצח בזדון- בכוונה תחילה, יילקח מהמזבח כי דינו מוות.

נושא: המאבק לחברה מוסרית

19. א.1) מטרת המשל ליצור אצל השומע הזדהות עם הסיפור כדי שהוא ישפוט בעצמו את החוטא.

א.2)מיד לאחר ששמע דוד את המשל הוא כועס וקובע את העונש: "חי ה' כי בן מוות האיש העושה זאת, ואת הכבשה ישלם ארבעתיים.."

ב. נתן מדגיש שהכבשה הייתה כל עולמו של העני באמצעות הביטויים:
"ותגדל עמו ועם בניו יחדיו" הכבשה היא כבת משפחה, קרובה לעני מאוד
"מפתו תאכל ומכוסו תשתה" הכבשה קורבה מאוד לעני הוא מתייחס אליה כאל היא אנושית
"ובחיקו תשכב ותהי לו כבת" יש ביניהם קירב אינטימית של יחסים כמו אב ובת

20. א.1) על פי עמוס הדרך בה עובד העם את ה' היא העלאת מנחות ועולות ובנוסף לכך בשירה ובמזמור בבית המקדש, וזה לא נעשה מתוך כוונה אמיתית ומוסרית. פסוקים 22-23.

א.2) הדרכים שבהם עובדים העם את ה':
"..אלפי אלים ברבבות נחלי שמן" - ריבוי קורבנות
"האתן בכורי פשעי פרי בטני.." העם שואל האם לתת לאלוהים את בני בכורי כקורבן

מיכה פוסל את התנהגות האדם ואומר שאלוהים דורש:
עשות משפט, אהבת חסד, והצנע לכת. כלומר התנהגות מוסרית, משפט צדק, עשיית חסד וצדקה בין אדם לאדם, וצניעות בעבודת ה', אין צורך באלפי קורבנות, די לו במעט.

ב. בלק רצה שבלעם יקלל את עם ישראל (במדבר כ"ב 6, אך בלעם במקום לקלל בירך. כי ה' שם בפיו דברי ברכה לישראל.

פתרונות למבחני בגרות נוספים:

פתרון בחינת הבגרות בלשון ב' 2011

פתרון בחינת הבגרות בלשון א' 2011

פתרון בחינת הבגרות בספרות 2011

פתרון בחינת הבגרות באנגלית 2011

פתרון בחינת הבגרות במתמטיקה 2011

פתרון בחינת הבגרות בלשון (שאלון א') 2011

למידע נוסף וייעוץ מקצועי - ביה"ס "לחמן בגרות ופסיכומטרי" www.lachman.co.il, לחמן בפייסבוק