סיפור הרמאות במבחני המיצ"ב עלה אתמול (ראשון) לכותרות, אך האם אותן רמאויות החלו עם דרישתם של ההורים לשקיפות? בוא נודה על האמת: ממש לא. לישראלה אור ארליך, שניהלה חטיבת ביניים במשך 15 שנים, יש בטן מלאה. על מבחני המיצ"ב, על הרמאות ועל הולכת השולל של משרד החינוך את מנהלי בתי הספר וצוותי המורים, כבר מהיום הראשון שהמיצ"ב נעשה. טור דעה
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
אני עוד זוכרת את המיצ"ב הראשון. עדיין לא הייתי מנהלת, אך המנהלת שלי אמרה שזה רעיון מצוין, כי אם המשרד יראה עם איזה אוכלוסייה אנחנו מתמודדים הוא יקצה משאבים לבתי ספר הזקוקים לכך. אני עדיין יכולה לשמוע צחוק מתגלגל למחשבה הנאיבית שהייתה לנו. הרי כך נאמר לנו מהיום הראשון של המיצ"ב: "המבחנים הם בשבילכם ולעיניכם בלבד - מנהלי בתי הספר. כלי עבודה וניתוח נתונים".
האמנם? אין מפקח או מנהל רשות שלא דרש לראות את נתוני המיצב מהמנהלים מהיום הראשון. אין מנהל וצוות שלא חטף על הראש באופן משפיל ולא מכבד אם תוצאות המיצב לא היו משביעות רצון. כיום המנהל לא צריך להראות את המיצ"ב - המפקחים ומנהלי הרשות פשוט נכנסים למערכת הממוחשבת ומורידים בעצמם את הנתונים. זה הפך לכלי לניגוח של מנהלים וצוותי בתי ספר, כלי שאינו נחוץ ואינו מודד בצורה נכונה בתי ספר, כלי שתרם להקמה של קונגלומרט ענק הנקרא "האגף למדידה והערכה" - עלוקה מיותרת שמוצצת משאבים יקרים שהיו יכולים להיות מופנים לתלמידים בבתי ספר שזקוקים לכך.
בואו נתחיל עם הטעות הראשונה של המיצב החיצוני: למרות שלכל תלמיד יש מדבקה עם שמו על המבחן - התוצאות שבתי הספר מקבלים אינן תוצאות אישיות של התלמידים, אלא תוצאה כללית של השכבה. התלמידים וההורים יודעים היטב עובדה זו ולכן גם לא משקיעים במבחן ואינם מתייחסים אליו במלוא הרצינות מאחר שהם טוענים כי "המיצב בודק את בתי הספר ולא את התלמידים".
ההורים לא מלינים כי אלו מבחני המיצ"ב. למי אכפת?
מנהלי בתי הספר והצוותים צריכים לשכנע תלמידים להתייחס אל המבחן ברצינות. בהתחלה עוד שיקרנו ואמרנו שאנחנו מקבלים את התוצאות שמיות והן יכנסו לתעודה. אך כאשר ההורים והתלמידים יודעים את האמת המרה - אין דרך לשכנע אותם. אז מתי הם כן מתייחסים למיצ"ב ברצינות? כאשר הוא פנימי וצוות בית הספר בודק את המבחנים ותוצאת המבחן היא נתון נוסף לקביעת הציון בתעודה. הרי משרד החינוך טוען שהמיצ"ב הוא "הבגרות" של חטיבות הביניים. אז מדוע אינו דואג שנקבל שמית את הציון של כל תלמיד?
הטעות השנייה היא שבמתמטיקה ובאנגלית כל התלמידים בחטיבות הביניים עוברים מבחן שווה , וזאת למרות שכל אחד מהם נמצא בהקבצה אחרת. מדוע? הרי בבגרות בשתי המקצועות הללו יש חלוקה ליחידות וכל תלמיד ניגש למבחן בהתאם. מדוע זה לא נעשה כך במיצב? הרבה מאד תלמידים בהקבצות ג' או ב' פותחים את מחברת המיצ"ב באנגלית או במתמטיקה ומייד סוגרים את המחברת ואינם מוכנים להתמודד עם המבחן כלל. המבחן מוסיף להם לסף התסכול במקצועות אלו. אם היו מבחנים נפרדים לפי הקבצות, היינו רואים התייחסות אחרת של תלמידים למבחן וגם לתוצאות אחרות.
הטעות האחרונה שלא זכתה להדים בציבור ההורים והמנהלים היא ביטול ההקראה של המבחנים לתלמידים עם לקויות למידה שזכאים לכך. תהיה הקראה רק לתלמידי החינוך המיוחד המשולבים. מדוע? בבגרות אין הקראה למי שזכאי לכך? בשאר המבחנים איננו מאפשרים הקראה למי שזכאי לכך.
אך אין קול ואין פוצה פה. ההורים לא מלינים על כך, כי אלו מבחני המיצ"ב; למי אכפת? משרד החינוך היקר - תנסו לקחת הקראות בבגרויות ונראה איזה רעש תקשורתי זה יעשה. לא טוב לבחירות. והמנהלים? שותקים. המפקחים? שותקים. אין קול ואין עונה. עבדים עם שלשלאות בלתי נראות אך מאד כבדות. הגיע הזמן לנפץ את בועת השקר של משרד החינוך - מבחני המיצ"ב.