שנה אקדמית חדשה - בעיות ישנות: לקראת שנת הלימודים האקדמית שתיפתח הבוקר (ראשון), התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל מפרסמת זו השנה השמינית את נתוני שביעות הרצון של הסטודנטים מהלימודים האקדמיים בישראל. מדיווחי הסטודנטים עולה תמונת מצב מדאיגה, שכן נרשמה ירידה כללית בשביעות הרצון של הסטודנטים כמעט בכל הפרמטרים שנבדקו, ובכל סוגי המוסדות - אוניברסיטאות ומכללות.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
הסקר נערך על ידי מכון המחקר 'מאגר מוחות' והשתתפו בו למעלה מ-8,000 סטודנטים ממרבית מוסדות הלימוד בארץ. הסטודנטים נשאלו על רמת הקורסים, טיב ההוראה של המרצים, היחס בין הסטודנטים למרצים, תכניות הלימודים, קביעת הציונים ופרמטרים רבים נוספים.
לצד הירידה הכללית בשביעות הרצון בקרב סטודנטים בישראל, ניתן לראות מהנתונים כי דווקא האוניברסיטאות הן שהתדרדרו הכי הרבה. בדירוג הכללי, רק האוניברסיטה הפתוחה נכנסה בין עשרת המקומות הראשונים וניצבת במקום הרביעי. אחריה, מדורג הטכניון במקום ה-15, אוניברסיטת חיפה ובר אילן במקום 20-21 בהתאמה.
באופן מפתיע, דווקא האוניברסיטאות הישראליות שממוקמות גבוה יחסית בדירוגים הבינלאומיים, קיבלו מהסטודנטים ציונים נמוכים במיוחד. בתחתית הרשימה נמצאות אוניברסיטאות תל אביב והעברית בירושלים במקומות 28 ו-31. אוניברסיטת בן גוריון דורגה במקום לפני אחרון ברשימה כולה (33). עיקר הציונים הנמוכים לאוניברסיטאות ניתנו על יחס המרצים לסטודנטים, איכות ההוראה ורמת הקורסים.
מבחינת שביעות רצון בשאר הפרמטרים, כמו איכות ההוראה, טיב הקורסים והיחס לסטודנטים, המכללות ניצבות בראש הדירוג. ברוב הפרמטרים, זכו המרכז הבינתחומי בהרצליה, הקריה האקדמית אונו והמכללה האקדמית רופין בציונים הגבוהים ביותר בקרב סטודנטים.
בדירוג היחס בין המרצים לסטודנטים - המרכז הבינתחומי הרצליה, המרכז האקדמי רופין ומכללת תל-חי, זוכים לדירוג הגבוה ביותר. לעומתם, המכללה לחנ"ג וספורט וינגייט, אוניברסיטת בן-גוריון והאוניברסיטה העברית, דורגו במקומות הנמוכים ביותר בקרב סטודנטים בעניין זה.
מבחינת רמת הקורסים, המרכז הבינתחומי הרצליה, המרכז האקדמי רופין ומכללת סמי שמעון, זכו לציונים הגבוהים ביותר. בתחתית הרשימה, נמצאים מכללת וינגייט, אוניברסיטת בן גוריון ומכללת בית-ברל.
איפה מלמדים המרצים הטובים ביותר? הסטודנטים שהשתתפו בסקר הביעו שביעות רצון גבוהה יותר במרכז הבינתחומי הרצליה, הקריה האקדמית אונו ובמרכז האקדמי למשפט ועסקים. דירוג טיב הוראת המרצים הנמוך ביותר נרשם באוניברסיטת בן-גוריון, מכללת וינגייט והמכון האקדמי-טכנולוגי בחולון H.I.T.
רם שפע, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל, מסר בתגובה: "המערכת האקדמית שרויה בקיפאון וחייבת לעבור בדק בית מקיף, אחרת המגמה תימשך. לימודים אקדמיים במאה ה-21 לא יכולים להיות זהים לאלה שהתקיימו לפני עשרות שנים. נכון שישנם איים של התחדשות, אבל כל עוד לא נראה שינוי פרדיגמה, השקעה של ממש בהוראה והתחדשות בשיטות ההוראה, שביעות הרצון תישאר נמוכה".
שפע הוסיף את דעתו לגבי עתיד האקדמיה והמחקר בישראל: "לצד החובות המחקריות, יש למערכת אחריות על כישורים ומיומנויות שרלוונטיים הרבה יותר לחיים סביבנו, אותם היא מאחרת לתת. החיבור בין התואר ושוק התעסוקה חייב להיות משמעותי יותר, אחרת נראה עוד ועוד צעירים בישראל שיוותרו על השכלה גבוהה".
נתונים: ירידה במספר הלומדים לתואר ראשון
יותר מ-300 אלף סטודנטים וסטודנטיות יחלו היום שנה אקדמית חדשה. רובם המכריע (יותר מ-233 אלף) יחלו בלימודים לתואר ראשון, ירידה של 0.2% לעומת השנה שעברה. כ-63 אלף סטודנטים יתחילו את שנת הלימודים כחלק מלימודי תואר שני - זינוק של 2.6% לעומת שנת הלימודים הקודמת - ו-11 אלף בלימודי דוקטורט (0.1% יותר מבשנה שעברה). כ-1,300 יפתחו את השנה כחלק מלימודי תעודה, צניחה של 8.7%.
מרבית הסטודנטים לתואר ראשון יפתחו את השנה במכללות האקדמיות - 91,670 מהם, ליתר דיוק, לעומת 74,710 שילמדו באוניברסיטאות המחקר ו-40 אלף שבחרו באוניברסיטה הפתוחה. במכללות האקדמיות לחינוך ילמדו 26,320 סטודנטים לתואר ראשון. מדובר בעלייה של 2.3% בלומדים במכללות האקדמיות ושל 2.5% במכללות לחינוך, במקביל לירידה של 2.5% בלומדים באוניברסיטאות המחקר ו-3.1% באוניברסיטה הפתוחה. עם זאת, העלייה בלמידה במכללות היא בלעדית לאלו שמתוקצבות על ידי ות"ת, כאשר במכללות החוץ-תקציביות נרשמה ירידה של 0.9%.
ביום רביעי האחרון הודיעו 17 מכללות ציבוריות במסיבת עיתונאים כי לא יפתחו את שעריהן - זאת בעקבות כישלון המשא ומתן בין משרד האוצר לסגל הבכיר באותן מוסדות.
המכללות האקדמיות שכרגע לא יפתחו היום את שנת הלימודים הן: המכללה האקדמית גליל מערבי, אפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב, המכללות האקדמיות אחוה, אשקלון, הדסה ירושלים, כנרת בעמק הירדן, אורט בראודה, עזריאלי בירושלים, ספיר, עמק יזרעאל, צפת, המכללה האקדמית של תל-אביב יפו, תל חי, המרכז האקדמי לב, המרכז האקדמי רופין, מכון טכנולוגי חולון ומכללת שנקר.
"השביתה - עד אשר ימומשו דרישותינו"
במועצה הסבירו כי ביוני 2011 נחתם הסכם קיבוצי שהיה תקף ל-3 שנים ובתום התקופה פנו הסגל הבכיר למשרד האוצר בדרישה להיכנס למשא ומתן על הסכם קיבוצי חדש אך נענו בשלילה. לדבריה, למרות פניות חוזרות ונשנות לשבת לשולחן המשא ומתן ולחתום על הסכם קיבוצי, רק בדצמבר 2016 נעתרו בות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב) ובמשרד האוצר להתחיל בשיחות, אך לאחר שורת פגישות הגיע המשא ומתן למבוי סתום.
"לצערם של הסגל הבכיר, משרד האוצר איתן בעמדתו לפגוע בסטודנטים במכללות הציבוריות אשר מרביתן נמצאות בפריפריה ומסרב לקבל את הצעת הפשרה", נמסר בהודעת המועצה הבוקר. "לאור האמור, הודיע הסגל הבכיר על אי פתיחת שנת הלימודים במכללות הציבוריות עד אשר ימומשו דרישותיו".
יו"ר המועצה המתאמת של הסגל הבכיר במכללות הציבוריות ומרצה במכללת אחווה ד"ר ענת פלדמן הוסיפה: "לצערי אני נאלצת להכריז על שביתה ללא הגבלה ב-17 המכללות הציבוריות לאחר שמשרד האוצר הות"ת והור"ם התעלמו מבקשותינו ובמשך 10 חודשים גררו רגליים במו"מ. אני קוראת לשר האוצר ולשר החינוך להתערב באופן מיידי על מנת לפתור את המשבר הנוכחי להביא פתיחת שנת הלימודים כסידרה".