מבקר המדינה יוסף שפירא פירסם היום (ראשון) דוח חריף על טיפול המדינה בקשישים סיעודיים השוהים בביתם. מהדוח עולה כי ישנם ליקויים רבים וחמורים באיכות הטיפול הביתי הניתן לכ-165,000 קשישים: "לעיתים מגיעים עד לכדי הזנחה".
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
על פי המבקר, הביטוח הלאומי אמנם מסייע בסכום כולל של 5.8 מיליארד שקלים עבור תחום הסיעוד, אך למרות ההשקעה עדיין קרו מקרים בהם גמלת הסיעוד לא כיסתה את כלל ההוצאה על הטיפול וכתוצאה מכך אינה מאפשרת לקשישים חסרי משאבים כלכליים להמשיך לגור בקהילה.
ליקוי נוסף שהתגלה הוא היעדר פיקוח על הכשרת מטפלות: על פי החוזה שנחתם בין הביטוח הלאומי לחברות הסיעוד נקבע כי החברות יכשירו אצלן רק 30% מהמטפלות, מה שהוביל לכך שבשנת 2016, בחודשים ינואר עד ספטמבר, כמחצית משעות הטיפול הביתי נעשו על ידי מטפלות חסרות הכשרה. המבקר קובע כי אי אכיפת חובת ההכשרה על ידי ביטוח לאומי הפכה את הדרישה הזו ל"אות מתה".
בעיה נוספת שמעלה המבקר היא תופעת "גניבת השעות" של המטפלות: הקשיש או בני משפחתו חותמים על יומני העבודה של המטפלות גם במקרים בהם "נופחו" מספר שעות העבודה שביצעה המטפלת בפועל.
הביקורת הקשה נמשכת עם הקביעה של המבקר לפיה רשויות המדינה "למעשה זנחו את משפחות הקשישים והותירו אותם להתמודד לבד עם הנטל הכבד הכרוך בטיפול בקשישים סיעודיים". המבקר מפנה אצבע מאשימה כלפי הביטוח הלאומי, שלטענתו מסכים עם הקביעה כי יש להקצות יותר שעות לטיפול בקשישים אך לא עושה עם זה דבר.
יתר על כן, ביטוח לאומי לא ביצע סקר צרכים עדכני למרות השינויים הרבים שחלו בחברה הישראלית, הוא לא גיבש מתווה להרחבת שירותי הסיעוד ולא בחן אפשרות להגמשת ההסדר שנקבע בחוק על מנת לשפר את חיי הקשיש הסיעודי ובני משפחתו.
"אני קורס. אף מטפל לא מדבר עם אבא שלי ומשמח אותו"
כחלק מתהליך כתיבת הדוח, המבקר נעזר בכלי ביקורת הנקרא שיתוף הציבור. 300,000 אזרחים נחשפו לתהליך שכלל סקרים מקוונים, קבוצות מיקוד וראיונות עומק. בדרך זאת נחשף צוות הביקורת ממקור ראשון לקשיים שעוברים הקשישים ובני משפחותיהם.
"אני קורס. אני לא מצליח להתפרנס ולעבוד", סיפר בן של קשיש סיעודי לאנשי המבקר. "בלילות הוא מנסה לרדת לשכונה לחפש את אמא שלי שנפטרה לפני 4 שנים. אני מדובב אותו ומשמח אותו, אף מטפל לא מדבר איתו ומשמח אותו. הוא לא מרשה למטפלים להחליף לו חיתולים אז אני עושה את זה".
המבקר ממליץ על מספר דרכים להתמודד עם הליקויים שעלו בדו"ח: הסדרת האחריות להבטחת איכות הטיפול הביתי ופיתוח מנגנוני בקרת איכות על כל מרכיבי הטיפול הביתי, הגברת הפיקוח במוגע ל"גניבת השעות" ובחינת המבנה הנכון ביותר להעסקת מטפלות זרות על ידי רשות האוכלוסין, משרד האוצר ומשרד הרווחה.
בנוסף, המבקר מטיל על שרי הרווחה והאוצר לבצע עבודת מטה ולתת את הדעת על הקשיים שעמם מתמודדים בני המשפחה של הקשישים הסיעודיים, ועל העלות הכלכלית המוטלת על כלל המשק עקב קשיים אלה. לסיום, המבקר ממליץ לשר הרווחה לפתח אסטרטגיה להתמודדות עם הזדקנות האוכלוסייה והגידול במספר הקשישים הסיעודיים, וזאת לאור הכישלון של ביטוח לאומי להתמודד עם הסוגיה.
את הדוח חתם המבקר במילים קשות כלפי הרשויות: "רשויות המדינה המעורבות בהבטחת איכות הטיפול בקשישים סיעודיים השוהים בביתם - בין שמדובר בביטוח לאומי ובין שמדובר במשרד הרווחה - אינן פועלות כמי שהאחריות לכך מונחת לפתחיהן והן מתנערות הלכה למעשה, כל אחת בחלקה, מאחריותן".
שר העבודה והרווחה חיים כץ אמר בעקבות פרסום הדוח כי "הנחיתי על הקמת ועדה מקצועית שתגבש המלצות לביטוח הלאומי ולמשרד הרווחה על דרך הטיפול הטובה ביותר באזרחים הוותיקים בכלל ובחולים סיעודיים בפרט".