לפני כחודשיים, ילדה מ' פג בשבוע ה-35 להריונה, שאושפז בפגיה בבית חולים. אלא שמשהו בהתנהגות האם עורר ככל הנראה את חשדן של העובדות הסוציאליות בבית החולים. הן החליטו שיש לקחת את הילד מאמו למסגרת חוץ ביתית זמנית, זאת משום שלטענתן הריונה התנהל ללא ידיעת משפחתה, וכן משום שהיה לה קושי בהאכלה ובהחתלה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
האם, שלא הבינה את פשר ההליך ולא נעזרה בעורכי דין, מצאה את עצמה שבוע וחצי אחרי הלידה בבית המשפט לענייני נוער, ללא כל ייצוג. היא נאלצה להתמודד עם טענות בנוגע ליכולתה לתפקד כהורה, טענות שכנראה לא היו עולות אם לא היתה יולדת פג, מצב שאפשר לצוות לבחון התנהגותה עם בנה.
האם הייתה מוכרת לשירותי הרווחה בעבר, אך לא היו נגדה טענות בנוגע להזנחה אלא על קושי בתפקוד. האם טענה שהיא אחרי ניתוח קיסרי, אין לה מערכת תומכת ולא בן זוג ולכן התקשתה בטיפול בתינוק הפג בימים הראשונים אחרי הלידה. במהלך הדיון בבית המשפט האם הסכימה כי התינוק ישהה בבית החולים לשבוע נוסף, ולאחר מכן יכונס דיון נוסף.
לדיון הבא, התייצבה האם לבדה בשנית. בשלב זה נודע באופן מקרי לאגף הסיוע המשפטי במשרד המשפטים על המקרה התמוה. כשבאגף החלו בבירור העניין, הבינו שהדיון בעניינה של מ' אמור להתחיל בתוך דקות ספורות. באגף שידכו בין מ' לעורכת הדין זהבה סנדרס ששהתה באולם הסמוך לאולם בו התקיים הדיון.
בדיון בעניינה של מ' הוחלט על הארכת הצו שקובע כי הילד יוצא מחזקת אימו, אבל לעו"ד סנדרס היה ברור לה שאין כאן מקרה שמצריך הוצאה מהבית. היא הבינה שעם טיפול וליווי צמוד והשגחה של הרווחה, הילד יכול לגדול עם אמו הביולוגית, והוחלט על הגשת ערעור.
"האם הייתה מאוד מאוד לחוצה. ברגע שהוגש ערעור האמירה שלה הייתה שהיא תעשה הכל כדי שהילד ישאר אצלה", סיפרה עו"ד סנדרס. "הייתה חשיבות מאוד גדולה שהילד לא יוצא מחזקתה ושישמר הקשר ביניהם. היה ברור שאם הילד יוצא מחזקתה אז הפגישות ביניהם יהיו כשעה או שעתיים בשבוע וזה לא יאפשר את ההקשרות הראשונית לתינוק, הרעיון של הערעור היה שאפשר למצוא פתרון פחות דרסטי ושהיוצא מהכלל זה ההוצאה ממשמורת".
"אלמלא הסיוע, תוצאת המקרה היתה שונה"
המקרה הזה מעיד על הקלות שבה ניתן להוציא ילד מהבית, כשההורה אינו זכאי באופן אוטומטי לייצוג המשפטי. חשוב להדגיש, ישנם מקרים רבים בהם אין ברירה והוצאותו של ילד מחזקת הוריו נחוצה, לבטח כשמדובר במקרים של התעללות פיזית ונפשית. יחד עם זאת, הדבר מעורר תמיהה כשמדובר בשאלה כלכלית כשישנה דרך לסייע להורים כדי שהילד ישאר איתם.
הערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב התקבל, ובשיתוף פעולה הורכבה תכנית טיפולית מיוחדת לאם עם משרד הרווחה והעובדים הסוציאליים כך שהילד יוכל להישאר בחזקתה.
השופט שאול שוחט התייחס בהחלטתו לכך שמדובר במקרה חריג בו ניתן למצוא טיפול בקהילה. הוא נימק את החלטו במאמצים הרבים שהושקעו בטיפול במקרה ותפירת חליפה מיוחדת כהגדרתו - מימון מיוחד למטפלת 24/7 וליווי צמוד של שירותי הרווחה.
"אין להפיל את תפירת החליפה ואת הכנת התכנית, שתבטיח את מוגנותו של הקטין, על ההורה בלבד", כתב השופט. "אין ספק שיש חשיבות להתגייסות שלו. עם זה, אין הוא יכול לעשות את זה בעצמו, ללא סיוע כן ואמיתי של שירותי הרווחה".
"במקרה הספציפי הזה אנחנו למדים גם מתוך פסק הדין שלא נעשו בדיקות בכלל, ולא נעשו כל הבדיקות הנדרשות לפני הגשת הבקשה להוציא את הילד מהבית ולפני הוצאתו ממשמורת", אמרה עו"ד שני שדה האמונה על תחום זה באגף הסיוע המשפטי במשרד המשפטים. "אנחנו סברנו שהבקשה וההחלטה להוציא את הילד ממשמורת נעשו ללא בדיקות מקיפות ובמהירות רבה מאוד".
עו"ד גלעד סממה, מנהל הסיוע המשפטי במשרד המשפטים אמר בהקשר זה כי "השתלשלות המקרה מדגימה היטב עד כמה חשוב מתן ייצוג להורים בבית המשפט לנוער, בעיקר לנוכח פערי הכוחות המובנים הקיימים בהליך. אין ספק שאלמלא יוצגה האם ע"י עו"ד מטעם האגף לסיוע משפטי, התוצאה הייתה שונה. חובה מוסרית לנו כחברה לדאוג לייצוג משפטי של כל הורה והורה בהליכים הרי גורל אלה".