אני לא צריכה דוחות כדי לדעת שאני ענייה. אני לא צריכה מספרים כדי להבין שהמקרר שלי ריק. אני לא צריכה את הביטוח הלאומי שיספר לי איך מרגיש רעב בבטן ובנשמה. זו המציאות שלי. המציאות היומיומית שלי, של בעלי ושל ילדיי.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
החיים שלי היו בסדר גמור עד לפני שנתיים. משפחה ישראלית רגילה, אבא ואמא עובדים, שני ילדים מקסימים, נלחמים כדי לסגור את החודש, אבל עדיין מוצאים זמן להתנדב בארגון "פתחון לב", שמחלק סלי מזון למשפחות נזקקות. אפילו הפרשתי מהמשכורת שלי תרומה כספית חודשית קבועה כדי לתמוך בפעילות.
כשהייתי מגיעה להתנדב במרכז פגשתי לראשונה את העוני האמיתי מול העיניים שלי. אנשים שעומדים בתור, בשביל אוכל, שמעתי סיפורים קשים על ילדים רעבים, על אמהות שלא יכולות לקנות ילקוט וציוד לבית הספר עבור הילדים, על ייאוש מול מערכות הרווחה השונות, על כאלה שגרים באוהל מול העיריה, ומחכים לפתרון. חשבתי לעצמי, איזה מזל שזו לא אני. ואז, הגיע הרגע ששינה את החיים שלי. לרעה.
פוטרתי מהעבודה, ופתאום משכורת אחת לא מספיקה לבית של ארבע נפשות. פתאום המקרר לא מלא במוצרים, וכשהולכים לסופר, בודקים טוב טוב מה קונים ומה לא. בדרך כלל זה לא. כשהגעתי ביום חמישי להתנדב פרצתי בבכי. האנשים האלה שהיו בצד השני של המתרס עבורי, פתאום שותפי גורל, אני כמוהם, הם כמוני, המשותף בנינו הוא הסיפור העצוב של המציאות הישראלית.
אז היום, כולכם עסוקים בדוח העוני שפורסם, ובנתונים המזעזעים של כמה ילדים רעבים יש בישראל, אבל מאחורי המספרים, יש פרצופים, יש קולות, יש עיניים שבוכות. ומחר, לא בטוח שתזכרו אותנו. אם לא העזרה המיידית של "פתחון לב" בכל שבוע, המקרר שלנו היה ריק. אנחנו לא רוצים להיות מספרים בתוך דוח, אנחנו רוצים לחזור להיות משפחה רגילה, עם מקרר מלא, עם ילדים שהולכים לישון על בטן מלאה, וקמים לעתיד טוב יותר.
הערב בשעה 21:00 בערוץ 2 ייערך משדר התרמה מיוחד למען ארגון "פתחון לב", התרומות ישמשו למימון ארוחות לנזקקים ושעות חינוך לנוער.