אחרי שורת הפיגועים בירושלים, ועל רקע פרישתם של מאות שוטרים בתחבורה הציבורית בעיר, החלו הבוקר (ראשון) 23 אלף תלמידים את לימודיהם באוניברסיטה העברית בבירה. תחושות הסטודנטים החדשים והפחות חדשים נעות בין ביטחון מלא, למרות האירועים הקשים, לבין חשש מהמשך המתיחות והאלימות.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"אני לא מפחדת בבירה שלי, באוניברסיטה שלי", אמרה לחדשות 2 Online אביב, סטודנטית שעשתה עלייה. "הייתי בצבא וזו המדינה שלי. לא פחדתי בדרך לכאן והגעתי באוטובוס".
גם יוני ויותם הביעו אופטימיות. "אני מרגיש בטוח", אמר יוני, סטודנט לתואר שני בביטחון לאומי. "ירושלים היא עיר מאוד מסובכת אבל גם מאוד מעניינת, וידעתי את זה כשבאתי לכאן". יותם, סטודנט בשנתו השלישית בתואר במזרחנות ואסלאם, סיפר כי "זה הקמפוס הכי מתוח, ויש אנשים שביטלו את הגעתם, אבל אני חושב שאסור לפחד".
חני, תושבת ראשון לציון שהחלה הבוקר את שנתה הראשונה בקמפוס, סיפרה על הדרך לירושלים. "מאוד מתוח, במיוחד בחוץ, באוטובוסים, שם אני לחוצה", היא מספרת. "אבל בקמפוס יש הרבה ביטחון אז אני מרגישה שקטה ויכולה להתרכז בסיבה שבאתי לכאן - ללמוד".
"השגרה - התשובה למחבלים"
יו"ר אגודת הסטודנטים אלדד פוסטן הסביר כי כדי להתגבר על החשש, נוספו בין היתר שאטלים ממרכז העיר לכל אחד מהקמפוסים הירושלמים. הוא גם הסביר כי האגודה פועלת לקדם שיח בין סטודנטים יהודים וערבים.
פוסטן, יחד עם נשיא האוניברסיטה, הרקטור וראשי תאי הסטודנטים בקמפוס, חתמו על מסמך בו הצהירו כי מטרתם היא "להמשיך להיפגש אלה עם אלה, להחליף רעיונות ומחשבות, ללבן נושאים ומחלוקות בדרך דמוקרטית ומכובדת". לטענתו של פוסטן, "דווקא שגרת הלימודים היא התשובה למחבלים".
"רחוקים מהאלימות בעיר"
הסטודנטים הערבים שמגיעים לקמפוס גם ממקומות מרוחקים ועברו בדרכם הבוקר מספר מחסומים, הביעו גם הם, למרות הקושי, התרגשות ולאו דווקא פחד.
אחמד ופארס, סטודנטים לסיעוד, עברו הבוקר שבעה מחסומים בדרכם, אך מדגישים כי הרגשת הלימודים חשובה להם יותר. "חייבים לבוא בכיף, זה היום הראשון וכולם מתרגשים", אמר פארס, שהגיע מדיר חנה בצפון הארץ. "המחסומים מלחיצים כמו מלחמה, אבל אנחנו מתרחקים מהפיגועים והמתח נעצר בשער". אחמד הגיע מתמרה. "אני קצת מפחד בגלל המצב הביטחוני אבל כאן אנחנו רחוקים מהאלימות בעיר", אמר.
עמאד, שהגיע מבית חנינה במזרח העיר לקראת שנתו השלישית בלימודים, סיפר כי משפחתו מודאגת, אך הוא הסביר להם שהקמפוס הוא מקום בטוח. "להגיע לכאן היה מסובך, ומרגישים את המתח בקמפוס", הוא אומר. "אבל יש כאן דו קיום וכל אחד יכול להביע את הדעה שלו".