הם הגיעו לישראל לשנה במטרה אחת: להתנדב ולתרום לחברה. חמישה צעירים מאירופה שנחתו יום אחד בארץ שהם לא מכירים - וזכו להכיר את החברה הישראלית הכי מקרוב שאפשר. לרגל השנה החדשה, שרה ולולה מצרפת, אנו ורבקה מגרמניה ואסתר מאיטליה מספרים מה הם הכי אוהבים בישראל, מה עדיין מוזר בעיניהם בארץ - וגם מאחלים שנה טובה בדרכם. הם הגיעו ארצה דרך תוכנית "מתנדבים ללא גבולות" של האגודה להתנדבות, המפעילה תוכנית התנדבות בת שנה בישראל עבור צעירים מחו"ל.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
שרה, בת 24, מתגוררת בעיר קטנה ליד פריז והגיעה לישראל להתנדב בבית החולים כרמל בחיפה. היא נהנית לדאוג למטופלים במקום בכל יום - ומרגישה שהיא מכירה כך הכי טוב את הישראלים. "אני מאכילה את המטופלים ודואגת לשלומם", היא מספרת, "המטרה שלי היא להפוך את חייהם לקלים יותר בזמן שהם בבית החולים. זה מה שאני עושה בכל יום, ואני נורא נהנית להיות כאן בישראל".
לטעמה, מה שעושה את ישראל מיוחדת כל כך הם "הגיוון והמורכבות של המדינה הזו", אלא שרק דבר אחד עדיין קשה לה - השפה. "אני פה מעט זמן יחסית ומנסה להבין את השפה העברית", היא אומרת, "בינתיים היא עדיין נחשבת בעיניי למעט מורכבת. אני מקווה שככל שיעבור הזמן אוכל לתקשר יותר ויותר בעברית עם האנשים כאן".
גם לולה הגיעה לישראל מצרפת - ונחתה היישר בגן ילדים של ויצ"ו בתל אביב, שם היא מסייעת בטיפול והשגחה על הילדים. הדבר שהיא הכי התרשמה ממנו בארץ, חוץ מהאוכל, הוא האנשים: "מה שאני אוהבת בישראל ובישראלים הן האנרגיות הטובות. הם נורא חברותיים ומקבלים יפה זרים". ויש לה גם משאלה: "בשביל שיהיה ראש השנה מוצלח, אני רוצה להתארח במשפחה מסורתית ולראות מה הם עושים בחג".
מהחיים היפים באיטליה - לחווה עם חזירים
רבקה מגרמניה, שמתנדבת בגן ילדים של ויצ"ו ברעננה, כבר מוכנה לאפשרות שתוזמן אף היא לארוחת החג: "מה שאני הכי אוהבת בישראל זה כמה שהאנשים פתוחים. אתה יכול למצוא את עצמך מוזמן לראש השנה על ידי משפחה שרק פגשת בסופרמרקט". וגם יהיה לה מה לטעום: "אני אוהבת הרבה סוגים שונים של אוכל כאן - וגם פלאפל".
לדבריה, השהות בישראל היא חגיגה אחת גדולה של תרבויות, אבל גם של יוקר מחיה: "ערב אחד אתה יכול להיות מוזמן לארוחת שבת ובערב שאחרי לארוחת רמדאן גדולה מאוד. מה שאני עדיין לא מבינה הוא למה הכל כל כך יקר פה ולמה כל כך הרבה אנשים משתמשים בכלי פלסטיק".
גם אנו, שמתנדב במרכז לבעלי מוגבלויות בתל אביב, הגיע לארץ מגרמניה. אלא שבניגוד לאחרות, הוא כבר די שולט בעברית: "הגעתי לישראל מפוטסדאם, שזו עיר קטנה ליד ברלין. אחרי שבאתי לא הבנתי איך קרה שאנשים מכל כך הרבה מדינות שמדברים בכל כך הרבה שפות ושונים זה מזה בנו כאן תרבות חדשה לגמרי, זה מופלא בעיניי".
ויש מי שהגיעה ממרחקים כדי לשמור על זכויות בעלי החיים. אסתר מאיטליה מתנדבת בחוות החופש במושב עולש, שם מצילים חיות מתעשיית הבשר והחלב: "גיליתי שישראל היא מקום חברותי מאוד לטבעונים, וזה מדהים. מכל המקומות שבהם חייתי מעולם לא ראיתי דבר כזה". אסתר מספרת למצלמה את חוויותיה מישראל, כשלצדה שני החזירים עומרי ויוסי: "אני, וגם הם, רוצים לאחל לכולכם שנה טובה".
גשר בין תרבויות באמצעות עזרה הדדית
החמישה הגיעו ארצה דרך תוכנית "מתנדבים ללא גבולות" של האגודה להתנדבות, המפעילה תוכנית התנדבות בת שנה בישראל עבור צעירים מחו"ל. רוב המתנדבים נשלחים על ידי ארגוני התנדבות ושירות לאומי בעולם המקיימים שיתופי פעולה עם האגודה להתנדבות, במטרה לקדם שיח ודיאלוג בין תרבויות באמצעות כלי ההתנדבות והעזרה ההדדית.
המתנדבים מתגוררים ומתנדבים בערים שונות ברחבי הארץ, בדירות משותפות עם מתנדבים נוספים מחו"ל, ומלווים במהלך השנה על ידי רכזים בעלי נסיון רב בתחום. במהלך השנה משתתפים המתנדבים במגוון פעילויות וסמינרים, בהם הם נפגשים עם ההיבטים השונים של החברה הישראלית, האתגרים והמורכבות שלה, והניסיון למצוא פתרונות להתמודדות עם אתגרים אלה באמצעות אקטיביזם חברתי.
המתנדבים הבינלאומיים מסייעים ותורמים לארגונים שונים מכלל האוכלוסיות והמגזרים בחברה הישראלית, ובמקומות כגון בתי חולים, מרכזים שיקומיים, גני ילדים, מוסדות לאנשים בעלי צרכים מיוחדים, חוות טיפוליות, עמותות חברתיות, ארכיאולוגיה ומקומות רבים נוספים.