ארגון ה-OECD פרסם היום (שלישי) את הדוח השנתי המשווה בין מערכות החינוך של המדינות החברות בארגון. מהדוח עולה כי למרות השיפור שחל בשכר המורים, הם עדיין נמצאים בתחתית הדירוג. עוד עולה כי ישראל מפגרת אחר המדינות המפותחות בצפיפות התלמידים בכיתות.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
בתקציר הדוח שפרסם משרד החינוך מתגאים בכך שבישראל נרשם שיפור בשכר המורים ברמה של בין 15 ל-38 אחוזים, לעומת 2 עד 7 אחוזים במדינות ה-OECD. עם זאת, שכרם השנתי של המורים עדיין נמוך משמעותית מהממוצע במדינות אלו. ההבדל הניכר ביותר הוא בשכרם של מורי החטיבה העליונה, שבישראל מרוויחים כ-27,036 דולרים בשנה (על פי מדד ה-PPP שנמדד על פי ), לעומת 46,631 דולרים במדינות המפותחות. נתוני השכר בדוח מתייחסים למשרה מלאה בלבד, למרות שרוב המורים בישראל אינם מגיעים להיקף משרה זה, גם כשהם עובדים במספר בתי ספר.
נושא נוסף שמעורר ביקורת רבה בישראל הוא נושא הצפיפות בכיתות. צפיפות התלמידים בכיתה בחינוך היסודי גדולה יותר בישראל בכ- 27% מב-OECD, 26.8 תלמידים בכיתה לעומת 21.1 תלמידים בממוצע. בחטיבות הביניים עומד המספר בישראל על 28.0 לעומת 23.3 במדינות ה-OECD, הפרש של כ-20 אחוזים. יש לציין שהמספרים מתייחסים לנתונים של לפני הרפורמה שמנסה להוריד את מספר המקסימלי של תלמידים בכיתה.
מספר התלמידים הגבוה, והצפיפות הגבוהה בכיתות, יחד עם שכר המורים הנמוך יחסית של המורים בישראל מובילים לכך שישראל נמצאת מתחת לממוצע בהשקעה כספית לכל תלמיד. בישראל מושקעים בכל תלמיד כ-7,800 דולר מהיסודי ועד למסגרת על תיכונית, לעומת 10,800 דולר מדינות ה-OECD, כ-28 אחוזים יותר.
בהשוואה לשנים קודמות, החל משנת 2008 נרשמה עלייה בשעות העבודה של המורים בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים, בעיקר כתוצאה מרפורמת אופק חדש. מ- 981 שעות נוכחות בבתי הספר היסודיים בשנת 2008 עלה המספר ל- 1,263 שעות בשנת 2015. בחטיבות הביניים עלה המספר מ- 783 שעות נוכחות ב- 2008 ל- 1,169 שעות ב-2015. בין השנים 2011-2015, גדל מספר שעות נוכחות בחטיבה העליונה מ- 700 ל- 990 שעות בשנה.
"הפרסומים מוכיחים עד כמה המורים בישראל צודקים בטענותיהם באשר למתרחש במערכת החינוך", אמר יו"ר ארגון המורים, רן ארז. "הפרסומים האובייקטיבים של ה-OECD מצביעים על צדקת טענתנו שלפיה השכר המורה ההתחלתי של מורה בחינוך העל יסודי חייב להיות 8,000 שקלים ברוטו לפחות. השכר של המורה הוותיק יותר צריך לעלות ביחס דומה. שר החינוך והאוצר חייבים להיות להיות ערים לנתונים".
תגובת יציגים (עמותה לארגון עובדים) לדוח: "משרד החינוך נכשל ב-5 יחידות מתמטיקה ומפרסם דו"ח מניפולטיבי ברמת יחידת לימוד אחת בקושי. שכר עובדי ההוראה ברפורמות עוז ואופק שולח את עובדי ההוראה אל מתחת לקו העוני.
גם לאחר רפורמת ה-700 מיליון של בנט וכחלון, עובד הוראה מתחיל בישראל עם תואר ראשון ותעודת הוראה מרוויח לשעת עבודה 30 שקל. שכר נמוך מזה של בייביסיטר. הדוח משווה נתוני עובדים במשרה מלאה, אך במציאות משרד החינוך מונע ממרבית עובדי ההוראה מועסקים בפחות ממשרה ונאלצים להתפצל ל2-3 בתי ספר במטרה לנסות ולהשלים משרה מלאה שזו שזו משימה בלתי אפשרית.
העלאת השכר בוצעה תוך כדי העלאת כמות שעות העבודה של עובדי ההוראה. כף שבפועל ב-2 הרפורמות השכר השעתי של העובדים נפגע וירד משמעותית. בהשוואה לממוצע בoecd עובדי ההוראה בישראל עובדים כמעט פי 2 שעות הוראה בכיתה מול מדינות אחרות, אך השכר עדיין נמוך מאותך מדינות.
משרד החינוך מציג שכר ממוצע של 27 אלף שקל לעובד הוראה *נתון מנותק מהמציאות* ברפורמת עוז לתמורה בעל יסודי, לאחר 30 שנות עבודה ברפורמה החדשה יגיע *לשכר של 17 אלף שקל ברוטו*, כך שלא ברור מהיכן הנתונים שבחרו במשרד להציג".
מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב מסר בתגובה: "דוח ה-OECD מצביע על שיפורים במדדים רבים ובעיקר בשכר המורה. איכות החינוך מתחיל באיכות ההוראה, ושימוש מושכל במשאבים מאפשר לנו לשפר את איכות ההוראה בישראל. הדוח מלמד על כך שהתלמיד מקבל יותר שעות הוראה, והמורה מקבל יותר תגמול עבור השקעתו. בכוונתנו לפעול לחיזוק שדרת המורים הן הצעירים, והן הוותיקים, שכן בסופו של דבר הם מהווים את עמוד השדרה של מערכת החינוך".