פתרון לעושק הצהרונים? יותר כמו בלאגן: אתמול (ראשון) היה היום הראשון לתחילת רפורמת הפיקוח על הצהרונים, וההתחלה לא הייתה חלקה. עיקר הקשיים והבעיות הופיעו בגבעתיים ובראש העין: בעוד בגבעתיים סייעות במספר צהרונים התפטרו במפתיע וחלק מהאחרים הגיעו באיחור, בראש העין נקראו הורים לצאת מהעבודה ולעזור בהגשת המנות לילדיהם. חילופי ההאשמות בין העיריות לבין משרדי האוצר והזכיינים נמשכים, וההורים זועמים ומקווים לתשובות.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
בגבעתיים נוצר משבר כאשר סייעות לא הגיעו לעבודה: גיא, אב לילדה בת שלוש בצהרון, סיפר לחדשות 2 כי ההורים קיבלו התראה קצרה מאוד על ביטול המסגרת. "גילינו שעובדי הצהרון ברחו, הזעיקו אותנו ב-11:00 שנבוא לקחת את הילדים כי זה יום קצר", סיפר גיא. "המסגרת של הצהרון פשוט לא התקיימה". להורים נאמר כי כל עובדות הצהרון התפטרו בגלל הקיצוץ בשכר של עובדי הצהרונים. "איחדו חלק מהמסגרות, והעובדות אמרו שהן לא מוכנות לטפל ב-30-40 ילדים", הוסיף גיא. "שתי עובדות בלבד על עשרות ילדים זה לא בטיחותי".
היום הוקפץ צוות חירום לתפעול הצהרונים. "אנחנו אפילו לא יודעים מי הם ומי האנשים שיטפלו בבת שלי, ולא יודעים לכמה זמן הם מגיעים", אמר גיא. "לדעתי לא העירייה אשמה, מה עם משרד האוצר?". לדבריו, "אנשים שהם קבלני משנה מתפטרים בהתרעת אפס והעירייה נשארת עם ההורים הכועסים".
"מבין למה המטפלות ברחו"
האב הדגיש כי "נחמד שמעבירים חוק ומורידים את התשלום אבל זה צריך להגיע מאיפשהו. קבלני המשנה לא מוכנים לעבוד בפחות שכר – הם מקזזים את הכסף ומצמצמים תקנים ושמים שתי מטפלות על 40 ילדים. אני מבין למה הן ברחו – הן לא מוכנות לטפל בכמות כזו של ילדים. מה אם יקרה משהו? הן בסוף אלו שיעמדו לדין". מודעה שפורסמה היום בקבוצת פייסבוק קוראת לגולשות "לעבוד כבר מהיום כסייעת בצהרוני טומשין באזור תל אביב, גבעתיים, הרצליה" בין השעות 14:00 ל-17:00 בשכר של כ-60 שקל בשעה.
בחלק מהצהרונים בעיר המזון הגיע רק לאחר השעה 15:00 וההורים זעמו. כדי להרגיע את הרוחות פרסם בערב ראש עיריית גבעתיים רן קוניק פוסט בפייסבוק וטען: "גם אנו דרשנו וחיכינו לתשובות ממפעיל הצהרון. אנו מודעים לבעיות שנוצרו במספר הצהרונים אחד המפעילים וכועסים על כך לא פחות. ההסבר שקיבלנו הוא שבימים האחרונים נרשמו למעלה מ-250 ילדים בבת אחת, ונוצר מצב של מחסור פתאומי בצוותים לא מקובל עלינו לחלוטין".
ראש העיר המשיך ומתח ביקורת על משרד האוצר: "עשו חוק צהרונים, חוק פופוליסטי וטיפשי, הוזילו מחירים ל-935 שקלים, רצו מהר מהר להחיל אותו כבר מספטמבר, בלי להיערך, בלי להבין משמעויות, מבלי להקשיב לראשי רשויות, הכל רק בכדי לתפוס כותרת ולרצות את ועדי ההורים. וזה מה שקיבלנו: צוותים בורחים בגלל שכר נמוך, מכרזים שמפעילים לא רוצים לגשת ( ויצו למשל), איחוד גנים לעד 35 ילדים בכדי לחסוך וכו'".
את ההורים בגבעתיים הפוסט לא הרגיע: "מבחינתי העירייה אחראית", כתבה לו אם בתגובות. "לא ייתכן שאין לילדים מקום בצהרון וגרוע מכך שבבוקר בשל תקן גודל הגן ניתן לאכלס כמות ילדים מסויימת ובשעות הצהרון אין התייחסות לתקן. איך ייתכן שגן אינו ראוי להכיל מעל כמות ילדים מסויימת בשל התקן ובשעות הצהרון אותו הגן מאכלס יותר ילדים?".
ראש העין: לימודים באתר בנייה, מחסור בצוות
בראש העין הורים קיבלו אתמול הודעה בה הם נדרשו לסייע בהאכלת ילדיהם. העירייה הבהירה כי "לצערנו, החברה הזכיינית נתקלה בקשיי תפעול, שהם חלק מחבלי הלידה בימים הראשונים של הפעלת מערך צהרונים עירוני. העירייה והחברה העירונית מקום בלב, מסייעים באופן אינטנסיבי לחברה כדי שמערך הצהרונים יתייצב בימים הקרובים"
נורית, אם לאחד הילדים, סיפרה כי "ההורים חילקו אוכל לילדים – היום, למשל, רוב הילדים לא רוצים להשאיר בצהרון כי לא יודעים אם יהיו סייעות. העירייה בחרה את הספק הזה, אבל אין לו ניסיון בצהרונים והוא מאשים את העירייה בכך שאין לו סייעות". לדבריה, הילדים מרגישים את החשש של הוריהם ולא רוצים ללכת לגן - שנמצא באותו מתחם יחד עם הצהרונים, בזמן שנבנה בסמוך בית כנסת. "ההורים נלחמים בשופלים, הרעש איום וזה ממש מפגע בטיחותי", היא טוענת. "אתמול ברחה ילדה לתוך הגינה בזמן שהיה שם שופל".
נורית והורים נוספים זועמים על כך שהעבודות נמשכות למרות ששנת הלימודים החלה, וטוענים כי הדבר מסכן את הילדים: "הילדים שלנו נמצאים באתר בנייה פעיל בפועל, אנחנו אובדי עצות. זה מתחם שיש בו 600 ילדים ויש שם כלי עבודה שעובדים ומנופים. העירייה הבטיחה שלא ימשיכו לעבוד מעל ראשי הילדים, אבל התברר לנו שמנכ"ל העירייה אמר להורים 'חייבים לסיים לבנות את בית הכנסת' ולכן נמשכות העבודות. הוא מרח אותנו ואמר שאם יירד גשם יירדו מיליונים לטמיון".
"הילדים לא רוצים ללכת לגן ולצהרון – שואלים מתי יהיה להם גן מוכן, מתי בוב הבנאי יסיים את הגן", הוסיפה נורית. "אנחנו מנסים להראות רוגע אבל זה קשה - זו תחושה מאוד לא נוחה, שולחים את הילדים למקום לא בטוח. עכשיו רוצים לצקת בטון מעל ראשי הילדים, זה תהליך שאמור להימשך שבוע – מה יהיה איתם?"