טקס הענקת פרסי ישראל לשנת תשע"ט התקיים הערב (חמישי) בירושלים במעמד נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר הכנסת יואל אדלשטיין, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, שר החינוך נפתלי בנט וראש עיריית ירושלים משה ליאון. הפרסים הוענקו לעשרה חוקרות וחוקרים פורצי דרך, פעילים ופעילות למען החברה והמדינה, בהם גם רונה רמון ז"ל שהלכה לעולמה השנה לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
בטקס נשא דברים שר החינוך נפתלי בנט, בנאום פרידה מהמשרד. בנאומו התייחס מקרים בולטים בהיסטוריה היהודית בהם לקחו אישים פורצי דרך החלטה שוברת מוסכמות: נחשון בן עמינדב ביציאת מצרים, בנימין זאב הרצל טרם קום המדינה ודוד בן גוריון במלחמת העצמאות: "כשר החינוך של ישראל אני פונה מכאן לכל תלמידה ותלמיד, לכל יזם, ולכל אדם בישראל שנושא חלום - תהיו נחשונים! מי שלא יכול להרשות לעצמו להיכשל בגדול, לעולם לא יהיה אמיץ מספיק לנצח בגדול. תפעלו למען מימוש החלום שלכם. נהיה מאלו שמתאמצים ונלחמים בחזית, ולא מאלו שלועגים ומבקרים מן העורף".
פרס ישראל בתחום מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, הוענק לבני הזוג מירי וחיים ארנטל שהקימו את עמותת "זכרון מנחם", לאחר פטירת בנם הבכור מנחם ז"ל שנאבק במחלת הסרטן. "משימת חייהם לעשות הכול למען חולי הסרטן ומשפחותיהם", הסבירו בוועדת השופטים.
"להוציא אותם מהכאב, הפחד והסבל למקום שמח ומלא תקווה, להעצים את תחושת החיים ולהעניק מגוון שירותים פרקטיים מקיפים להתמודדות ביום יום. לעמותה פרויקטים רבים המשלבים אוכלוסיות מגוונות, כאשר השירות ניתן ללא הבדלי דת, גזע או מין. בין השאר הקימו מרכז אירוח לחולים ולמשפחותיהם ומעניקים מדי שנה עשרות תכניות תמיכה וחינוך ומעטפת כוללת לחולים ולמשפחותיהם".
פרס ישראל נוסף עבור מפעל חיים הוענק לרונה רמון ז"ל, אלמנתו של האסטרונאוט הישראלי אילן רמון ז"ל ואימו של הטייס סרן אסף רמון, שנפל במסגרת שירותו הצבאי. "רונה מצאה באבלה וכאבה האישי מנוף לקידום החברה הישראלית ולעיצוב פני הדור", נימקו בוועדת הפרס. "יזמה מיזמים חברתיים וחינוכיים בארץ בכלל ובפריפריה בפרט. פעלה לקידום בני נוער בסיכון ומידי שנה נחשפים לפעילותה יותר מ-200 אלף בני נוער.
פרס ישראל בתחום אמנויות הבמה, תיאטרון ומחול הוענק לנעמי פולני, הבמאית האגדית של להקות צה"ל לדורותיהן. "יוצרת מקורית מזה שנים, פורצת דרך באישיותה ובתחומי עיסוקיה", נמסר מוועדת הפרס בנימוקי הבחירה בפולני. "במאית בקול, בתנועה ובעיקר בפיצוח משמעות המילים בעברית, המילים על הבמה, מילות השיר העברי. פולני גילתה, הנחתה וחנכה דורות של שחקניות, רקדנים ושחקנים רבים ועשתה זאת בהומור נדיר, בשפתה הייחודית, בהבנה עמוקה של אומנות הבמה שהיא הפכה לאמנות".
הפרס בתחום חקר לשונות היהודים וספרויותיהם וחקר התרבות העממית הוענק לפרופסור אהרן ממן, "מגדולי המלומדים בחקר הלשון העברית ולשונות היהודיים", כפי שתיארו בוועדה. "ידיעותיו הרחבות בבלשנות ועיסוקו בחקר העברית של ימי הביניים הביאו אותו להיות פורץ את גבולות העיון התיאורי של לשונות היהודים ולהרחיבם אל התיאור ההיסטורי שלהם ואל דרכי התגבשותם".
הפרס בתחום חקר מדעי החיים הוענק לפרופסור עדי קמחי שבמשך שנים רבות טיפחה מדענים צעירים ונשים במדע. "קמחי היא מחלוצי פענוח מנגנון המוות התאי המתוכנת ביונקים", נימקה הוועדה את החלטתה. "פיתחה גישות חלוציות לפענוח מסלול מורכב זה בתאים אנושיים המשפיע ישירות על תהליך ההתפתחות הנורמלית והסרטן. עבודתה חשפה מנגנונים מולקולריים מערכתיים חדשניים להבנת תהליך המוות ברמת ייצור החלבונים ופירוקם".
הפרס בתחום חקר הגאוגרפיה, הארכיאולוגיה וחקר ידע ארץ ישראל הוענק לפרופסור אמנון בן תור. "בן תור נמנה על השורה הראשונה של הארכיאולוגים בישראל", הסבירו בוועדת השופטים. "בעל מעמד בולט ומוניטין בינלאומיים. שמו הולך לפניו בזכות חפירותיו הרבות ופרסומיו המדעיים, שרבים מהם הפכו לנכסי צאן ברזל. במשך כחמישה עשורים עסק במחקר, בניהול חפירות ארכאולוגיות, במיוחד המפעל היוקרתי בחצור, בפרסומן ובהרבצת תורת הארכיאולוגיה לדורות של תלמידים ובהכשרת הדור הבא של החוקרים".
הפרס בתחום אדריכלות ועיצוב הוענק לאדריכל דן איתן, הידוע במיוחד כמתכנן מוזיאון תל אביב. "אינטלקטואל של התרבות האדריכלית, שעבודותיו מאפשרות להבין את התהוות הישראליות משנות ה-50 ואילך", נימקו בוועדת הפרס. "איתן ניהל שיח עם קבוצות אוכלוסייה שונות ועם הפנים השונות של הכלכלה והממסד הישראלי. הוא פרץ דרך בתכנון הדירה הגנרית, בתכנון שכונות, מחנות חיל האוויר, הכור בדימונה וערים של עשרות אלפי תושבים באירן. איתן לימד כ-60 שנים, נשא בתפקידים ציבוריים מובילים והוביל מאבקים ציבוריים תוך מחויבות חסרת פשרות".
הפרס בתחום היסטוריה של עם ישראל הוענק לפרופסור מרדכי עקיבא פרידמן. "גדול חוקרי הגניזה בדורנו שפתח צוהר לתולדות ישראל בימי הביניים במזרח", נמסר מוועדת הפרס בנימוקי הבחירה. "בזכותו למדנו על קהילות בצפון אפריקה וארץ ישראל ועד הודו - ועל יחסי יהודים ומוסלמים. יצירותיו מקיפות עולם ומלואו וחושפות פרקים שלמים בתולדות ישראל שהיו עלומים עד לאחרונה".
הפרס בתחום חקר הגאולוגיה, מדעי האטמוספירה ומדעי כדור הארץ הוענק לפרופ' דן יקיר על תרומתו הרבה לקידום המדע והקשרים בין מדע וחברה בארץ ובעולם. "מחקרו אפשר פיתוח שיטות חדשניות לשימוש באיזוטופים יציבים להערכת תרומת הפוטוסינתזה היבשתית לאקלים כדור הארץ וזיהוי תהליכים כימיים וביולוגים במערכת הקרקע-צמח-אטמוספירה המשפיעים עליה", הסבירה הוועדה בנימוקיה.
הפרס בתחום חקר הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה הוענק לפרופסור דבורה ברנשטיין. "הובילה שינויים משמעותיים בחקר החברה הישראלית מתוך הסתכלות רב תחומית החובקת היסטוריה, אנתרופולוגיה, משפט וחברה", מסרה וועדת השופטים. "מחקרה מצטיין בהכוונת הזרקור לשולי החברה המאפשרת תרומה ייחודית להבנת יחסי מרכז ופריפריה והיסטוריה חברתית של חיי היום יום. מחקריה פרצו דרך אודות נשים ומגדר, שוליות חברתית, יחסי עבודה, משפט וחברה מתקופת המנדט ועד היום".