הדרישה הבוטה של השכנה להסיר את דגל הגאווה הפכה ויראלית: כשבוע לאחר שתלה דגל גאווה ממרפסת ביתו ברמת גן, גילה עומר רייכמן בתיבת הדואר שלו פתק מוזר משכנה בבניין. הוא חשב שמדובר בעוד תלונה על גזם או אשפה, אך גילה כי מדובר בדרישה בוטה להסיר את דגל הגאווה שתלה ממרפסת דירתו.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"עומר, ישנם דיירים שדגל הגאווה מפריע להם. מבקשת שתוריד אותו", פתחה השכנה והוסיפה בבוטות: "תוכל לשוב ולשים בשנה הבאה לזמן קצר". רייכמן מיהר לפרסם את המכתב אתמול (שלישי) בפייסבוק, והפוסט שלו בקבוצת "צעירי רמת גן גבעתיים" הפך לוויראלי עם יותר מ-1000 לייקים ו-500 תגובות.
"תליתי את הדגל במרפסת האישית שלי, לא באזור דתי", מספר רייכמן. "לפני יומיים-שלושה השכנה עצרה אותי ושאלה בתמימות מי תלה את הדגל, ואז פתאום אני מקבל את המכתב. המחשבה הראשונה שלי כשפתחתי את תיבת הדואר הייתה 'וואט דה פאק' זה אמיתי? לא תליתי דגל דאע"ש, זה בסך הכל דגל שמסמל שוויון. היא התנסחה כאילו אני חייב לה משהו באיך שאני מנהל את חיי הפרטיים בבית שלי".
ברגע הבא, ובשל העיתוי המעניין של המכתב, הרגיש רייכמן כי המכתב רק מחזק את תפיסת החשיבות של מצעד הגאווה בעיניו: "בערך שעתיים לפני זה כתבתי פוסט מאוד חושפני, שגם מסביר את חשיבות מצעד הגאווה והסובלנות. קיבלתי הרבה מאוד תמיכה ואהבה בעקבות הפוסט הזה ואז כשאני רואה את המכתב זה רק מחזק את ההבנה שלי כמה המצעד והדגל חשובים. אני יצאתי מהארון רק בגיל 25, עד אז חייתי עם זה לבדי, בסוד, השנה זה פעם ראשונה שאני מעז לתלות דגלים במרפסת, מה שהוביל אותי זה אולי אם נער מבוהל יעבור שם למטה, ויראה את הדגלים, הוא ירגיש לרגע פחות לבד. חווית הארון היא חוויה נוראית שאני לא מאחל לאף אחד".
את הפוסט כתב רייכמן כתגובה למישהו שהתבטא נגד מאבק הקהילה הגאה וכתב: אני פשוט משתף אותך, שתבין את גודל הכאב של הקהילה הזאת. שתבין מאיפה זה בא. אנחנו לא נגדך, אנחנו בעדנו. אנחנו רק רוצים שתכירו בנו. שלא תעקמו פרצוף כשניתן נשיקה לאהובינו על ידכם. רק רוצים להרגיש שייכים. רק רוצים לגדל ילדים ולהעניק להם אהבה ענקית, הם יהיו החברים הכי טובים של הבן שלך".
רייכמן הדגיש כי דגל הגאווה עדיין שם וישאר שם, והמכתב רק נותן חיזוק להשאיר אותו שם ליותר זמן. הוא הוסיף כי טרם החליט האם לפנות לשכנה בעקבות האירוע אמש.