האלימות וחוסר האונים בכיתות: תופעה כמו הימצאותה של מורה אחד מול 40 תלמידים בכיתות הנמוכות בבתי הספר גורמת לך שהם מתלוננים על חוסר אונים מוחלט. "אין פה באמת כלים להתמודד עם הילדים", סיפרה מורה בבית ספר יסודי שעמה שוחחנו. "ילד שמכה פה את המורה יושעה ליום יומיים, ואחריהם - מה אפשר לעשות איתו?
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
כך זה נראה מצפון הארץ ועד דרומה, גם בשכונות הטובות ביותר. אין סמכות, אין כבוד למורה ועל משמעת אין מה לדבר: "היה ילד שהכניס לי סרגל לעין, זרקו עלי כיסא, קיללו אותי קללות נוראיות", מפרטת מורה אחרת. "'בת זונה', 'שרמוטה', 'אמא שלך כלבה', 'תמותי'. מה אני עושה? מתקשרת לאמא שלי שתדבר עם הילדים".
יפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים, מנסה להסביר את הסיטואציה. "משרד החינוך חושב שככל המורה ימלא טפסים, יעשה פילוחים ומבחני מיצ"ב, זה מה שיביא את הישועה. ממש לא. אנחנו רואים שזה הולך לכיוון השלילי ביותר. כבר פחות רואים את הילד".
משרד החינוך לא סומך על המנהלים והמורים שלו, לא מאמין שהם יודעים לנהל את הדברים בצורה הנכונה, הכל מוכתב בחוזר מנכל, ובבתי ספר רבים אן פסיכולוגיות או יועצות חינוכיות.
לא רק משרד החינוך, אלא גם ההורים. "ההורים זה מדכא", מסבירה מורה נוספת. "אני באה עם מוטיבציה להשקיע בילדים, והם הורסים". בן דוד ממשיכה: "ההורים מתערבים בכל דבר. הם מפנקים ומגבים את הילדים לא משנה מה הוא עושה, איך אפשר לחנך ככה?"
"יש יחסי אי-אמון בין הורים למורים וזה דבר נורא", טוענת פרופ' יערה בר-און, נשיאת מכללת אורנים לחינוך. "אי אפשר לייצר אווירה של למידה שמבוססת על חשדנות וכפיה, של הורים שבודקים את המורים ושמים להם מצלמות". גם המספרים מהווים מכשול לדברי בר-און. "איך מורה יכול לפעול בתוך מערכת שבה הוא מכיר 40 ילדים אותם הוא מחנך, ועוד 400 ילדים מכיתות אחרות. אי אפשר לייצר יחסי אמון והיכרות מעמיקה, התלמידים לא בוטחים במבוגרים שסביבם".