ריבוי אירועי הפגיעה בילדים בגנים ופעוטונים בשנה החולפת הוביל להצעת החוק הקוראת לחייב גנים פרטיים להתקין מצלמות אבטחה. על הצעת החוק של חבר הכנסת איציק שמולי (המחנה הציוני) כבר חתמו כמעט שני שלישים מחברי הכנסת מכל הקשת הפוליטית, וגם ההורים המודאגים והגננות מסכימים עם היוזמה, אך לא בלי מספר סייגים.
לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
"אנחנו שמחים שימצאו את כל העזרים הטכניים כדי להגן על ילדים, אבל חשוב להתמקד בפרטים, חייבים לעשות זאת במידה שתשמור על שפיות דעתם של ההורים ועל פרטיות הגננות והילדים", אומרת קרן איוס, יו"ר חיב"ה, איגוד הגנים הפרטיים המאגד מאות של גנים. "ההצעה שלנו שכשעולה עילה לחשד סביר להתעללות, הזנחה או רשלנות, אז בצו בית משפט ניתן יהיה לפתוח את המצלמות. זה הכרחי כדי שהורים לא יבקשו מדי יום להסתכל".
קרן מזהירה כי התקנת מצלמות שיהיו נ גישות להורים יכולה להוביל להתערבות בגישות החינוכיות. "אני צופה כל מני טענות", היא מוסיפה. "'תנעלי לו את הנעל שנפלה', 'למה את משוחחת בטלפון?', 'מדוע לא סיים את ארוחת הצהריים?', למה הוא משחק עם הילד הזה ולא עם אחר'. חייבים לאפשר חופש תנועה לגננות, הגננות אינם רובוטים".
קרן, גננת בעצמה, מחזיקה אצלה כבר מצלמות אבטחה. "אצלנו אמנם זה לצורך ביטחון כי אנחנו בירושלים, אבל אני בהחלט מבינה גננות שלעתים מעדיפות תיעוד של מצלמות, כדי שתהיה להן דווקא הגנה, כדי להתמודד עם טענות נגדן".
אם תאושר הצעת החוק, יחייבו כל המסגרות לפעוטות מגילאי לידה ועד גיל שלוש להתקין מצלמות אבטחה שיתעדו את המתרחש לאורך כל שעות היום. זה כולל את כל הגנים הפרטיים, המשפחתונים, הפעוטונים, ולא משנה כמה ילדים יש בהם.
הגננות אמנם מסתייגות מעט מההשלכות האפשריות, אך ההורים המודאגים בעיקר מנסים למנוע את מקרי האלימות הבאים. "למזלנו היו מצלמות בגן כי כתב האישום מבוסס אך ורק על צילומי הוידיאו", מסביר איתמר סלומון, הורה ששניים מילדיו חוו אירוע של אלימות בגן הילדים. "אם הם לא היו כנראה היינו מסיימים עם עסקת טיעון מצחיקה, אם בכלל. אם בנקים, חנויות וקיוסקים מצולמים 24/7, על אחת כמה וכמה כשזה מגיע לילדים שלנו".
הורים צריכים לחשוש
סלומון יחד עם הורים נוספים הקימו ארגון בשם "צדק לילדים" המנסה למנוע מקרים עתידיים. "באופן עקרוני הצעת החוק הזו מבורכת, הכוונה היא לא לרגל אחרי הגננות או לעקוב אחרי כל צעד שלהן, אלא לשמש ללמידה ותיעוד", הוא מוסיף.
לדבריו, הבעיה הכי גדולה שחלק רבים מהמקרים נסגרים כי אין תיעוד והכל מבוסס על עדויות של ילדים. "מגיע אלינו הורה שמספר סיפור על ילדו, שספג אלימות קשה מצד הגננת. לאחר מכן הסייעות חזרו בהן וסגרו את התיק מחוסר ראיות. הדבר האחרון הוא גם הרתעה, ההצעה היא מבורכת, אבל צריך לעבור על הפרטים".
ד' שבנה בן 4.5 לומד בגן חינוך מיוחד במרכז הארץ והותקף על ידי הגננת, מסבירה מדוע לדעתה מצלמות האבטחה הן כה חשובות. "את בני לא ניתן היה לחקור בשל מצבו, הייתה עדה, סייעת שהייתה נוכחת והגישה תלונה במשטרה ולאחר זמן קצר חזרה בה, אני לא יודעת מאיזו סיבה והתיק נסגר מחוסר ראיות", היא מתארת. "כמובן שאם היו מצלמות היו גם ראיות נגד אותה גננת, זה בדיוק ככה החוק אמור להגן עליהם ויוצא שהם הכי לא מוגנים. מי שעובד עם אוכלוסיות של חסרי ישע צריך להיות מוכן לזה, ובמיוחד אם הוא מתנהל כהלכה. אני כל הזמן חוששת, לצערי גם הורים אחרים צריכים, כי נוצר מצב שאין מי שייגן על הילדים".
שנת שיא במספר התיקים שנפתחו בחשד להתעללות
גם ד"ר שולמית ביסמנובסקי, יו"ר ארגון גני הילדים הפרטיים בישראל מחזקת את ידי יוזמי הצעת החוק. "ראוי שיותקנו מצלמות בעיקר במשפחתונים, מאחר ומסגרות אלה כוללות רק איש צוות אחד והפעוטות נמצאים בסיכון גבוה מכיוון שאף אחד לא אוכף את חוק חובת הדיווח", היא מדגישה. "ראוי שהמדינה תשים דגש על הגברת הפיקוח במשפחתונים אלה, שם קיימות הבעיות האמיתיות".
בעבר נתקלו הצעות דומות בקשיים ישומיים מכיוון שהיה יקר יותר להפעיל מצלמות, ולכן היה קשה להשית את זה על אותן מסגרות קטנות, אך היום זה כבר מאד פשוט. הצעת החוק שיזם ח"כ איציק שמולי נסמכת על מחקר שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שמראה שהשנה הייתה שנת שיא במספר התיקים שנפתחו בחשד להתעללות של מטפלים וחסרי ישע, כשיותר מ-80 תיקים נפתחו, אך רק בארבעה מהם הוגשו כתבי אישום. הסיבה לכך היא שאין איך לגבות עדויות מילדים בני שנה או שנתיים.
לפניות לכתב: AzriA@Ch2news.tv