מצוקת האזרחים שממתינים לדיור ציבורי עלתה השבוע לכותרות לאחר פרסום עדותה של א' - אם לשלושה שמתגוררת במקלט שורץ עכברים. בעקבות הלחץ הציבורי התבשרה א' כי נמצאה לה דירה בחולון, אך זהו רק קצה הקרחון: כ-30 אלף זכאים לדיור ציבורי ממתינים במשך שנים ארוכות עד לקבלת הדירה המיוחלת, ובינתיים הם מסתפקים בסיוע בשכר הדירה - סיוע שלעיתים מספיק רק בקושי לדירה קטנה ומוזנחת. עוד כ-140 אלף אזרחים זכאים לקבלת סיוע בשכר הדירה.
לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
"לא ייתכן שבישראל ב-2016 משפחה עם שני הורים עובדים לא תצליח להחזיק את עצמה", אומר לחדשות 2 Online נ'. הוא ואשתו, שניהם בשנות ה-40 לחייהם, שירתו בצבא ולמדו. הם הורים ל-5 ילדים וממתינים כבר חמש שנים לדירה. בינתיים מתגוררת המשפחה בת 7 הנפשות בדירה בגודל 40 מ"ר במרכז הארץ.
"תתעוררו אנשים, מה צריך לעשות כדי לחיות פה בכבוד?", הוא מוחה. "אנחנו עם חמישה ילדים בדירה קטנה, בלי חלונות. הילדים ישנים במיטות ואנחנו במזרונים שאנחנו פורסים כל ערב על הרצפה. שנינו עובדים מאוד קשה. עד לא מזמן עבדתי בשתי עבודות ואז הייתה לי בעיה בריאותית ונאלצתי לרדת למשרה אחת. אלה שאחראים שם למעלה - הם לא היו מוכנים לחיות בתנאים כאלה".
ג' נאלצת להעביר את החורף עם שני ילדיה בדירת חדר שנבנתה על גג ביפו. מכיוון שהדירה כל כך קטנה, היא נאלצת לשמור חפצים רבים על הגג, מחוץ ליחידת הדיור, שם הם מונחים ללא קורת גג, חשופים לגשם. "למרות שאנחנו מקבלים סיוע, אין לי אפשרות לשכור דירה גדולה יותר", היא אומרת לנו.
"הרבה מהציוד והחפצים שלנו נרטבים, הנעליים של הילדים מתמלאות במים וזה נהיה קשה יותר מיום ליום", היא מספרת. "אני לא יודעת מה יקרה בעוד כמה חודשים כשנצטרך לצאת מהדירה. עוד פעם אנחנו ניזרק לרחוק".
"איזו דירה אפשר לשכור באלף שקל?"
מ', בשנות החמישים לחייה, כבר מבינה שהיא אינה קרובה לקבל את הדירה המיוחלת. "הילדים שלי כבר בוגרים, חלקם לא מתגוררים בבית אז מבחינת הזכאות אני נדחקת לתחתית הרשימה", היא אומרת. "בינתיים אני מקבלת סיוע שלא מספיק לי אפילו לדירת חדר".
"נזרקתי ממקום למקום בגלל החובות שהגרוש שלי השאיר", היא מספרת. "שכרתי דירה שבעל הבית הסכים להשאיר לי רק בגלל שהיא הרוסה. אני מקבלת סיוע של 580 שקל, עכשיו קיבלתי תוספת וסך הכל זה יותר אלף. איזו דירה אני יכולה לשכור עם זה?".
"הפתרון לבעיית הממתינים חייב להיות מערכתי", אומרת ריקי כהן בנלולו, מקדמת מדיניות בפורום לדיור ציבורי. "יש צורך בחוק שיקבע כי בכל בנייה חדשה, לפחות 10% מהדירות יופנו לדיור ציבורי, או שיוקצה תקציב קבוע להגדלת מלאי הדירות". לדבריה, ועדת אללוף למאבק בעוני קבעה שהרף התחתון למספר הדירות הציבוריות צריך להיות 110 אלף דירות, אך כיום יש פחות מ-60 אלף.
"זה חייב להיות מאמץ לאומי"
הבעיה של הזכאים שעדיין ממתינים לדירה מוכרת היטב למשרד השיכון. על פי דוח מבקר המדינה שהוגש בשנה שעברה, התור לדירה רק הולך ומתארך. "משרד השיכון לא הכין תחזית הנוגעת לצרכים העתידיים ולא פעל למציאת מכלול פתרונות - בין אם בהקצאת דירות ובין אם בסיוע בשכר דירה", קבע אז המבקר.
על פי הדוח, ביולי 2014 אוכלסו כ-60 אלף בתי אב בדיור ציבורי וכ-30 אלף ממשיכים להמתין. מעבר לכך ישנם גם כ-140 אלף אזרחים שזכאים לקבלת סיוע בשכר דירה. "לפעמים נראה שהמדינה לא מתאמצת", אומר דני גיגי מהפורום לדיור ציבורי. לדבריו, במדינות ה-OECD מוקצות כ-16% מהדירות לדיור הציבורי, לעומת פחות מ-3% בישראל.
"אין פה תקציב קבוע להגדלת המלאי", אומר גיגי. "שר השיכון החדש אומנם מנסה לעשות את עבודתו, אבל זה דורש חקיקה. חייבים להקצות אחוזים מסוימים בכל פרויקט חדש שנבנה לדיור ציבורי ולהפסיק לקושש דירה אחרי דירה. זה חייב להיות מאמץ לאומי".
סגן שר הבינוי והשיכון, ח"כ ז'קי לוי אמר בתגובה כי "347 דירות ציבוריות נרכשו על ידי משרד הבינוי והשיכון מאז כניסת השר גלנט ואנכי לתפקיד, לעומת שלוש דירות בלבד שנרכשו בשנת 2014 (טרם כניסתנו לתפקיד).
אנו מתקנים בימים אלו הזנחה רבת שנים ורבת היקף, שנים ארוכות בהן הדיור הציבורי היה בן חורג במדינת ישראל. הפעולות הרבות בהן נקטנו במסגרת האפשרויות, דוגמת שיפוץ ואכלוס 600 דירות שהיו סגורות במשך שנים וחתימת הסכם עם משרד האוצר ומשרד הקליטה לבניית 2,500 דירות עבור דיירי הדיור הציבורי, מצביעות על שינוי דרמטי בהתייחסות משרד הבינוי והשיכון לנושא כאוב שהוזנח לחלוטין".
סגן שר הבינוי והשיכון הוסיף כי "הפער נוצר בשל מספר מועט של דירות במלאי אל מול תור ארוך של זכאים הממתינים לדירה, בפעולות אלו אנו מצמצמים את הפער. חרף הרכישה המוגברת, מצפה לנו עבודה קשה ורבה ולא ננוח לרגע עד שנמצא פתרון לכלל הזכאים לדירה ציבורית".
לפניות לכתב: AzriA@Ch2news.tv