משרד התחבורה נהנה מתקציב של 20 מיליארד שקלים, עם הפקקים והתחבורה הציבורית הלקויה, לא נותר אלא לתהות - לאיפה הולך הכסף? תחקיר חדשות 12 חושף כי אחת הבעיות המרכזיות היא סחטנות של ממש מצד ראשי הערים, וסכסוכי אגו בינם לבין רשויות אחרות ומשרדי ממשלה. פרויקטים ענקיים שקיימים כבר בשטח ואשר הושקעו בהם מיליונים רבים של כספי ציבור נתקעים בגלל מאבקי הכוח האלו - ואת המחיר משלם הציבור.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
דוגמא מטרידה ומייצגת היא מסוף האוטובוסים שהיה אמור להתחיל לפעול בשטח גדול בגבול תל אביב-חולון, אך עומד כבר יותר משנתיים מוכן ושומם. מהמסוף המתוכנן ניתן יהיה להפעיל לפחות שלושה קווי אוטובוס, וכל קו יוסיף בין 10,000 ל-15,000 מקומות לנוסעים מידי יום. הוא אמור לשפר את מידת הצפיפות ולהכניס עוד קווים חדשים לשירות ובשטח כבר הושקעו מיליונים, בהכנה וסלילה.
מיטל להבי, מחזיקת תיק התחבורה עיריית תל אביב, הסבירה: "השטח הזה מצוי בתחום השיפוט של עיריית תא, אך הדרכים שמובילות אליו הן דרך חולון - כאן זה נתקע. צריך פה או את המחוז, או את משרד התחבורה או את הרשות המטרופולונית, כדי שהרשויות יצליחו לפתור את הבעיות ביניהן".
הייתם רוצים לחשוב שהמקרה הזה חריג, שאם המדינה משקיעה מיליונים בהקמת מסוף אוטובוסים הוא לא יעמוד ריק וסגור. אך הדבר שכיח משהייתם מצפים: מסוף האוטובוסים החדש שנבנה בציר ז'ובטינסקי שבפתח תקווה עומד מוכן לחלוטין וריק מאוטובסים כבר יותר משנתיים. הפלזמות החדשות שהיו אמורות לשרת את הנוסעים מעלות שם אבק, אך סכסוך בין משרד התחבורה לעירייה לגבי מימון כביש הגישה אל המסוף.
גרירת רגליים קיצונית מעכבת פרויקטים ענקיים
ויש עוד דוגמאות לחלמאות: קו 204, הקו העמוס בתל-אביב שנוסע מצומת הטייסים לרידינג, מסיע מדי יום 40 אלף נוסעים שנאלצים לעמוד בצפיפות כמעט בכל שעות היממה. כדי להפחית מעט את העומס יש להוסיף עוד אוטובוסים שיסעו בקו. במקביל, ישנו החניון בפארק אריאל שרון שעומד רוב הזמן ריק, עם מאה חניות לאוטובוסים. העירייה ביקשה להקצות בסך הכול שלוש חניות, כדי לתגבר את הקו הצפוף - אבל מוסדות התכנון גוררים רגליים והחניות עומדות ריקות.
גם בצפון תל אביב העירייה הקצתה כבר לפני שנה דונם וחצי באזור עתידים, להקמת מסוף אוטובוסים. אפילו תקציב כבר הוקצה לפרויקט, ואף אחד לא חולק שחייבים לקדם אותו. אך העבודות בשטח אפילו לא התחילו, והצפי לסיום הוא רק בעוד שנתיים - במקרה הטוב.
כל מסוף כזה שעומד ריק, כל שטח כזה שלא מנוצל, בא לידי ביטוי בצפיפות והאיחורים באוטובוסים, בתחבורה הציבורית המקרטעת ובסופו של דבר, גם בפקקים שכולנו סובלים מהם.