שופטי בג"ץ ידונו היום (שלישי) בעתירות שהוגשו נגד הדחת ראש השב"כ רונן בר. הדיון יתקיים בפני ההרכב הבכיר ביותר בבית המשפט העליון - הרכב הסניוריטי הוותיק ביותר, בראשות נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטת פרופ' דפנה ברק-ארז.
זהו דיון שנחשב משמעותי במיוחד, הן בשל הרגישות הביטחונית-פוליטית שבו, והן בשל ההשלכות הרחבות שעשויות להיות לו על היחסים בין הדרג הפוליטי לשירות הביטחון הכללי.
שמונה עתירות נגד פיטוריו של בר
במוקד הדיון עומדות שמונה עתירות שהוגשו נגד פיטוריו של בר, בין היתר על ידי "מפקדים למען ביטחון ישראל", התנועה לאיכות השלטון, וחברי כנסת מהאופוזיציה. העותרים טוענים כי פיטוריו של בר נעשו שלא כדין, ולוקים בפגמים חמורים הן בהליך והן בעצם המניעים שהובילו להחלטה.
בין טענות העותרים - ניגוד עניינים חריף בין ראש הממשלה נתניהו לבין ראש השב"כ, שכן בימים אלה מוביל השירות חקירה נגד יועציו הקרובים של נתניהו. לטענת העותרים, בנסיבות כאלה, לא יכול היה ראש הממשלה להיות הגורם שמקבל החלטה על פיטוריו של בר.
עמדת היועצת המשפטית לממשלה
עמדת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, תומכת בעותרים. בהרב-מיארה בחרה שלא לייצג את הממשלה בבג"ץ, והגישה עמדה עצמאית מטעמה - שבה נכתב כי ההחלטה לפטר את רונן בר נגועה בניגוד עניינים אישי של ראש הממשלה, בשל החקירות שמתנהלות בשב"כ בעניינם של יועציו. עוד הוסיפה כי ההחלטה על כנה תפגע ביכולתם של ראשי השירות בהווה ובעתיד לשמור על תפקודו התקין, הממלכתי והא-פוליטי של הארגון.
מהצד השני, טוענים ראש הממשלה והממשלה כי אין כל קשר בין פיטוריו של בר לבין החקירות בשב"כ. לטענתם, ההחלטה נובעת מאובדן אמון עמוק, ומתוך שיקול ביטחוני מובהק. המשך כהונתו של בר יביא לפגיעה בלתי הפיכה בביטחון המדינה, טענו, והוסיפו כי התערבות של בג"ץ בהחלטה שכזו תהווה פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות ומהלך שמשמעותו היפוך משטרי.
בשל דחיפות העניין, ובצל ההחלטה המקורית של הממשלה שכהונתו של בר תסתיים ב-10 באפריל, הוציא בג"ץ צו ארעי שמקפיא את הפיטורים עד להחלטה אחרת. כעת, בדיון שצפוי להיות ארוך במיוחד, יידרשו השופטים להחליט האם להאריך את תוקפו של הצו, לבטלו, או להמיר אותו בצו ביניים שיאריך את כהונתו של בר עד להכרעה בעתירות עצמן.
על אף שהשופטים קצבו את זמן הדיבור של כל אחד מהצדדים, הדיון עשוי להימשך שעות ארוכות, ובמהלכו עשויים השופטים גם לנסות ולגשר בין הצדדים. בין האפשרויות: פשרה על מועד סיום כהונה מוסכם, שיאפשר מצד אחד הימנעות מהדחה שנעשית תחת חשש לניגוד עניינים, אך מצד שני גם ימנע כפייה של ראש השב"כ על הממשלה שאיבדה בו את האמון. אפשרות נוספת לפשרה היא העברת ההחלטה לוועדה למינויים בכירים, כך שבר יזכה לשימוע, ובהמשך לכך – תתקבל החלטה חדשה ומוסדרת.
פסק הדין האפשרי, וחששות ביטחוניים
למרות האפשרות שבסוף הדיון תתקבל הכרעה עקרונית, נראה שהשופטים יעדיפו להימנע מפסק דין מהיר, וינסו קודם כל להגיע ל"דרך אמצע" שתאפשר שמירה על העקרונות החוקתיים והביטחוניים כאחד. אם בסופו של דבר ייקבע שבפיטורין נפל פגם מהותי או הליכי, בג"ץ עשוי לפסול את ההחלטה הנוכחית, אך להשאיר לממשלה פתח לבצע את ההליך מחדש, בהתאם להנחיות שיינתנו בפסק הדין.
בין אם יוכרעו העתירות ובין אם יידרש זמן נוסף, דבר אחד ברור: שני האישים המרכזיים בפרשה, רונן בר ובנימין נתניהו, מזהירים מפני פגיעה בביטחונם של אזרחי ישראל - אך כל אחד מהם מצביע על האחר כאחראי לכך. בר עצמו התריע כי אם יפוטר כך, ימונה תחתיו ראש שירות מוחלש, והארגון עלול "להפוך למשטרה חשאית". מנגד, נתניהו הבהיר: "חוסר האמון שלי ברונן בר התעצם מאוד. אם הוא יישאר, תהיה כאן סכנה משמעותית".
תגובות