שנה וחצי אחרי טבח 7.10, הבתים בקיבוץ ניר עוז חרבים ומפויחים, והשבילים שבו שוממים. היום חברי הקיבוץ יוצאים לקרב על המובן מאליו, מול המדינה שהפקירה אותם ביום ההוא, ודורשים את הכספים הדרושים להם - כדי לנסות ולהתחיל לשקם את מה שנהרס.
ניר עוז הוא הקיבוץ היחיד שעדיין לא סגר עם מנהלת תקומה מסגרת תקציבית שבאמצעותה יתחיל לשקם את עצמו. הפער בין עלות השיקום לפי הערכת הקיבוץ, לבין מה שהמדינה מוכנה לתת - עומד כעת על 200 מיליון שקלים. המדינה יוצאת מתוך הנחה שחברי הקיבוץ יקבצו נדבות וישלימו את התקציב החסר דרך פילנתרופיה ואיסוף תרומות.
כל זה קורה בעיצומו של מרתון דיוני התקציב, כשרגע לפני אישורו הקואליציה מעבירה כמעט במחטף תקציבי עתק למשרדים מיותרים - שבאוצר המליצו לסגור.
כרבע מתושבי ניר עוז נחטפו או נרצחו בטבח 7.10 ובשבי חמאס. מתוך כלל הבתים בקיבוץ, רק לשישה לא חדרו המחבלים. כל היתר - נפרצו, נבזזו, נשרפו ונחרבו עד היסוד. ובכל זאת, למרות שברור שמדובר בקיבוץ שספג את הנזק הכבד ביותר, המדינה מתעקשת לתקצב את ניר עוז כמו את שאר הקיבוצים בעוטף. מלבד הפגיעה הקשה, הבתים בניר עוז קטנים יותר ומיושנים יותר לעומת יתר הקיבוצים באזור. תושבי הקיבוץ אומרים היום: "ניר עוז זקוק לפיתרון שהוא מחוץ לקופסה - זהו מקרה קיצוני שדורש פיתרון ייחודי".
בימים אלה חברי הקיבוץ מרוכזים בניסיון לשקם את הקהילה ולהילחם על אלה שעוד שם - וצריכים לחזור. על פי התכנון, בקיץ 2026 מי מהם שייבחר בכך - צפוי לחזור לקיבוץ. והיום, הם דורשים מהמדינה מה שלעולם לא חשבו שיצטרכו לדרוש: עזרה בהחזרת ניר עוז לחיים.
ממנהלת תקומה נמסר בתגובה: "מנהלת תקומה מחבקת אל ליבה את קהילת ניר עוז שנפגעה בצורה קשה ביותר. ראש מנהלת תקומה, אביעד פרידמן, יקיים הערב פגישה עם מנהלי קהילת ניר עוז על מנת לנסות ולגבש פתרונות מוסכמים ככל שניתן ובהתחשב בסמכויותיה של מנהלת תקומה. מנהלת תקומה מקיימת שיח שוטף עם קהילת ניר עוז ומנסה בכל יכולתה להיענות לכל צרכיה".
תגובות