מספר רב של משפחות חטופים דיווחו על סירוב עקבי של השר דרמר להיפגש עימן, כך דיווחנו אתמול (שני) ב"המהדורה המוקדמת". בין המשפחות נמנות משפחותיהם של עמירם קופר ז"ל, רובי חן אביו של החייל החטוף איתי חן, מתן צנגאוקר, מתן אנגרסט, עידן אלכסנדר, טל חיימי ז"ל ומשפחות נוספות.
בעבר, הייתה למשפחות גישה מלאה לראשי צוות המשא ומתן, כולל ראש המוסד וניצן אלון שהובילו את השיחות מטעם ישראל בקטאר ומצרים. נוסף על כך, דווקא שליח טראמפ לאזור וויטקוף העיד לא פעם על העובדה שמשפחות חטופים קיבלו את מספרו האישי ונמצאות עימו בקשר רציף.
במקביל, הבוקר יצא קמפיין בכמה עיתונים, כולל ישראל היום וידיעות אחרונות, שבו בשער הראשי הופיעה הכותרת: "דרמר, 59 או תתפטר". הכותרת מעבירה מסר שעל השר מוטלת האחריות להשיב הביתה את 59 החטופים שנותרו בשבי, ואם לא, על פי מפרסמי המודעה - המטה למשפחות החטופים, עליו לשיטתם להתפטר.
לשכת ראש הממשלה מסרה בתגובה כי דרמר פגש ארבע משפחות באופן נפרד בהתאם לבקשתן, וכי פגישות נוספות יתקיימו בהקדם האפשרי. עוד הדגישו כי במקרים בהם לא מתאפשרות פגישות מיידיות, השר מתעדכן ומקבל מסרים באופן ישיר.
המשפחות, לעומת זאת, טוענות כי הן שולחות לדרמר הודעות חוזרות ונשנות בניסיון להיפגש עמו, והעניין נראה שיטתי יותר מאשר מקרה פרטני אחד או שניים. נראה כי הסוגיה הרגישה של פגישות המשפחות עם השר דרמר הופכת למוקד מתיחות, כאשר המשפחות חשות כי הן מנותקות מהמידע והעדכונים באשר לגורל יקיריהן החטופים בזמן של חזרה ללחימה במקביל למגעים ואי-ודאות לגבי גורל ליקיריהם.
ב"חדשות סוף השבוע" פרסמנו כי מתוך צוות המו"מ ישנה ביקורת חריפה על האופן שבו הוא מתנהל. "זה טוב ויפה לקרוא לזה משא ומתן מדיני, אבל בסוף יש עבודה לעשות, והיא לא מול ארה"ב", אמרו גורמים המעורים במו"מ ששוחחו עם חדשות 12. "ציר דרמר-וויטקוף נחל כישלון. צריך אנשי מקצוע שפועלים בזריזות, ושמגיבים מהר להתפתחויות, בלי למרוח את הזמן. הבנה של טראמפ בלבד לא מספיקה".
גם חבר הקבינט לשעבר איזנקוט התייחס להתנהלותו של השר דרמר במו"מ: "הוא לא מתפקד, צריך להחליף אותו. צריך מישהו שיודע להתעסק בזה 24/7, להשקיע בזה אנרגיה ולא לקיים דיון פעם בשבועיים".
לפני כשבוע וחצי, לישי לביא מירן, אשתו של החטוף עמרי מירן, פנתה לדרמר: "בתור ראש צוות המו"מ, אם הם לא יחזרו עכשיו על הרגליים אלא בארונות או שחטופים יהפכו לרון ארדים - הדם וההפקרה יהיו על הידיים שלך. אחרי חצי שנה שבה אני מנסה לתאם איתך פגישה בצינורות המקובלים, אני מתייאשת וכותבת לך כאן, כי לעמרי שלי אין עוד זמן לחכות. עמרי עובר עינויים, רעב והשפלה יום אחרי יום, שעה אחרי שעה. הבנות שלי, רוני ועלמא, כבר לא יכולות בלי אבא שלהן. ובלי הוודאות לגורלו. כל בוקר אני מתעוררת לשאלה: מתי אבא עמרי יחזור מעזה? אני לא יכולה יותר לשתוק".
תגובות