עיריית ירושלים מתכננת להעביר מטמנות אשפה תת-קרקעיות למרכז מדרחוב בן-יהודה המפורסם - מהלך שעורר התנגדות נחרצת מצד בעלי עסקים ותושבים במקום. העירייה נעתרה לבקשת יזם שמקים במקום בית מלון יוקרתי, והציע לממן את עלויות ההעברה של מטמנות האשפה - מה שצפוי לפגוע קשות במסחר ובמרקם התרבותי של המדרחוב. היום (שני) תסתיים תקופת ההמתנה של מימוש הפרויקט כפי שקבע בית המשפט, והתושבים מקווים שקולם יישמע לפני שייווצר נזק בלתי-הפיך.
"לא מספיק שרדנו את הקורונה שסבלנו ממנה מאוד, הייתה לנו גם את המלחמה שבגללה לא היו תיירים והעבודה הייתה על הפנים, ומחזורי המכירות נמוכים ביותר", אמר יובל בוטח (52), בעל חנות לתשמישי קדושה ותכשיטים במדרחוב. "עכשיו, דבר כזה בכלל ימוטט לנו את העסק לגמרי. אנחנו לא נוכל לשרוד במצב כזה".
מטמנות האשפה ממוקמות כרגע בפינת הרחובות לונץ ושמאי, והעברתן למרכז מדרחוב בן-יהודה עלולה להוביל לפגיעה כפולה בעסקים: תקופת העבודות הממושכת שתאפשר את העברת המטמנות למדרחוב - והנזק ארוך הטווח שיגיע כתוצאה מכך. "דיברתי עם בעלי עסקים שעברו דבר דומה ברחוב אגריפס, שם העבודות נמשכו כשנה", סיפר יובל. "בזמן העבודות העירייה הקימה מחסומים שמורידים את החשיפה לחנויות. אנשים לא נכנסים למקום בגלל העבודות הקונסטרוקטיביות המסיביות האלה - הם מתרחקים מהמקום. במשך כל החודשים האלה הפדיון יורד לטמיון".
מעבר לתקופת העבודות, בעלי העסקים מזהירים מפני ההשלכות ארוכות הטווח של מיקום מטמנות האשפה בלב המדרחוב. "פחי זבל מלאים שומן, שקי זבל, זבובים, חרקים, לכלוך וריח לא נעים - וכל זה בתוך המדרחוב", תיאר יובל. "המקום האידאלי לפחי הזבל הוא בקרן הזווית בסוף הרחוב. לא לוקחים פח ושמים אותו במרכז המדרחוב".
גם מבחינה לוגיסטית, המהלך מעורר תהיות. במיקומן הנוכחי, המטמנות נגישות למשאיות האשפה מהכביש, ללא הפרעה להולכי הרגל. "המקום של הפח באופן טבעי נמצא בפינה. כשהמשאית מגיעה היא לוקחת את הפח ולא מפריעה לאף אחד", הסביר יובל. "עכשיו המשאית תצטרך להיכנס לכל רחוב לונץ ולהרוס את המדרחוב. זה דבר לא הגיוני, רק בגלל שבעל המלון לא רוצה שהפח יהיה מול המלון שלו".
תשעה בעלי עסקים הגישו תביעה נגד עיריית ירושלים, וב-27 בינואר קבעה השופטת תקופת הקפאה בת כשבועיים, במהלכה נאסר על העירייה להתקדם עם העבודות. בנוסף, נדרשה העירייה לקיים פגישה עם בעלי העסקים בתקווה למצוא פתרון. "אף אחד לא הזמין אותנו לשום פגישה", אמר יובל. לדבריו, העירייה קיימה פגישה פנימית עם בכירים ועורכי דין, אך ללא נוכחות בעלי העסקים. "זה מרגיש שעושים עלינו סיבוב, בעלי ההון והשלטון סוגרים בעצמם דברים על הגב שלי ושל בעלי העסקים הקטנים", שיתף בכאב.
למרות תקופת ההקפאה, התושבים דיווחו כי העבודות להכנת השטח ממשיכות כסדרן. עו"ד מטעם התביעה, גרשון קליינר, הסביר כי זו החלטת העירייה להזיז את המטמנות לנקודה הספציפית במדרחוב בן-יהודה: "המטמנות היו במקום שלא היווה מטרד לאף אחד וההזזה שלהן היא הרעה בתנאים. העובדה כי העבודות באזור מתבצעות למרות ההקפאה המפורשת היא ניסיון של העירייה לקבוע מסמרים לפני שיש בכלל החלטה".
בעלי העסקים הכינו חוות דעת אדריכלית המציעה פתרונות חלופיים להצבת המטמנות במקום שיזיק פחות לעסקים. "הפחים היו שם כשבעל המלון הגיע", הדגיש יובל. "הוא ראה את המקום והחליט שהוא לוקח אותו ומקים עוד 15-10 קומות מעל הקומות שהיו. בסדר, שיהיה לו לבריאות. אבל זה לא אומר שזה צריך להיות על חשבוננו".
אך הפגיעה אינה רק כלכלית, אלא גם תרבותית. זה כעשרים שנה, רחבת השחמט במדרחוב לונץ, שעתידה להיהרס גם היא עקב העבודות - משמשת כמוקד תרבותי ייחודי בירושלים. ב-2005 הקים יהודה פישמן (38) עם חבריו את מעגל הברייקדאנס, שהפך במהרה לתופעה: "התגובה של הקהל הייתה ענקית", הוא שחזר. "כל שבוע המון אנשים היו באים מראש ומצפים לזה".
המעגל הפך לנקודת אור עבור צעירים רבים. "הרבה נערים חיפשו את עצמם, זה בדיוק הגיל הזה", סיפר יהודה. "ברחוב יש כל מיני סכנות - סמים, אנשים שלא כדאי ללמוד מהם. אבל הרבה מצאו בית במקום הזה. זה עזר להם לפתח את האהבה לריקוד, את הרצון להתבטא, להבין שיש להם מקום. להרבה מהם זה עזר לצאת למקומות אחרים - לרצות ללמוד באוניברסיטה, לרקוד, כל אחד בדרכו שלו".
לאורך השנים המעגל משך אליו משתתפים מכל הגילים ומרקעים שונים - מנערים צעירים ועד אנשים בגיל העמידה. "יש המון היסטוריה, עם אנשים שהגיעו מכל הארץ לרקוד איתנו", תיאר יהודה. "הקהל מאוד אהב את מעגל הריקוד, וגם במהלך השנים עשרות אנשים המשיכו להגיע ולחזק את המסורת".
למרות ההיסטוריה העשירה והמשמעות התרבותית העמוקה, העירייה טרם הציעה מקום חלופי למעגל. "החבר'ה התבאסו לשמוע", סיפר יהודה. "יש קבוצת וואטסאפ שכל הרקדנים בארץ נמצאים בה - והם לא מאמינים. הרבה גדלו על זה שם".
בשבוע שעבר התקיים מעגל ריקודים אחרון במחאה על ההחלטה. "זה התחיל ברחוב, וזה צריך להמשיך ברחוב", הסביר יהודה. "אי אפשר להעביר את זה למתנ"ס נחמד - זו לא תהיה אותה אותנטיות. זאת השאלה: האם אפשר בכלל לעצור את הפרויקט או לתת משהו חלופי לילדים? משהו אחר שייתן בית לדבר היפה הזה?".
מעיריית ירושלים נמסר: "שדרוג דחסניות האשפה נועד לתת מענה לבעלי העסקים הקיימים במתחם, לתמוך בצמיחה ובפיתוח העתידי באזור, לייעל את מערך פינוי האשפה ולשפר את נראות המרחב הציבורי. העירייה פועלת בהתאם להחלטת בית המשפט, אשר אוסרת ביצוע עבודות בלתי-הפיכות הקשורות לדחסניות, אך מתירה ביצוע עבודות בסביבתה – כדוגמת תיקון המדרחוב הסמוך לפח, על מנת למנוע נזקים ותאונות. בנוסף, רצפת לוח השחמט במקום תישמר ולא תינזק בעת העבודות".
"טרם תחילת העבודות, קיימה העירייה דיאלוג עם כלל בעלי העסקים הפועלים במתחם, במטרה למצוא פתרון מאוזן אשר יענה על הצרכים השונים, ואף הגיעה להסכמה עם חלקם".
תגובות