החטוף ששב לארץ בעסקה האחרונה, עומר שם טוב, הגיע הערב (חמישי) לטקס מיוחד בכיכר הרוקדים בהרצליה. במהלך האירוע הוא נשא דברים - והוריד את הפוסטר שקרא להשבתו. בטקס השתתפו גם החטופים מיה ואיתי רגב, שהוחזרו בעסקת החטופים הראשונה.
עומר שם טוב שוחרר משבי חמאס אחרי 505 ימים. את דבריו פתח ב"שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.
אני עומר שם טוב, ואני חופשי. אין לי ניסיון על במה, והפעם האחרונה שעמדתי על במה הייתה על במת חמאס, אז תסלחו לי אם אני מתרגש מהמעמד", אמר שם טוב, ובצחוק הוסיף: "אם מישהו רוצה נשיקה הוא יכול להגיע הנה", ונשק לאימו. עומר סיפר למאות המשתתפים: "אני חופשי".
"לרגע לא איבדתי תקווה. תמיד האמנתי שאחזור הביתה, למרות שהיו רגעים קשים", אמר עומר, וסיפר על כך שהחוטפים הפרידו בינו לבין איתי רגב. "אחרי שאיתי שוחרר הרגשתי בודד מאוד. הייתי במנהרה ללא אוכל וללא אור. ביום החמישים, אחרי ימים בחושך מוחלט, התפללתי לאלוהים שיוציא אותי משם כי לא יכולתי יותר. אחרי חמש דקות השובה העביר אותי למנהרה אחרת".
"הבנתי שבמנהרה יש מצב רע ויש מצב רע מאוד. ביליתי את 450 הימים לבד. דמיינתי איך אני מניח את הראש על הברכיים של אימא. דמיינתי איך אנחנו יושבים בסלון ורואים סרט. הדמיון הפך למציאות. אני מבין כמה דחוף להוציא את מי שנשאר מאחור".
"חייבים להוציא את כולם משם - את החיים לשיקום, ואת החללים לקבורה", הוא הוסיף. "צריך לעשות את זה עכשיו. אני רוצה להגיד לכם תודה, שלא ויתרתם עליי, שחיבקתם את המשפחה המדהימה שלי. כל תפילה או אנרגיה ששלחתם לי - הרגשתי. זה בזכותכם".
הוא חתם את דבריו בתודה למי שנאבק לשחרורו, ואמר: "אימא, אבא, איזה מזל שאתם המשפחה שלי - אני אוהב אתכם כל כך. אני מתרגל לחיים חדשים שלא הכרתי. אני מודה לכם. תודה על ההבנה שאני זקוק לעוד קצת זמן - עם ישראל חי וקיים".
"חיכינו לרגע הזה המון המון זמן. אני מודה לכם מקרב לב שבאתם לפה ותמכתם ורק הפצתם אהבה", אמר איתי רגב. מיה הוסיפה: "כולנו חיכינו לרגע הזה והוא סוף סוף קורה. מרגש לראות פה את כולכם כמו בכל יום חמישי. ולא נפסיק עד שכולם יגיעו".
"הוא היה לבד, זה הציל אותו"
הוריו של עומר, מלכי ושלי, סיפרו בשבוע שעבר על תנאי השבי של עומר. "הוא הבין שכדי לשרוד הוא צריך להתחבר עם שוביו", אמרו בריאיון ל"מהדורה המרכזית". "הוא היה לבד 450 ימים במנהרות, מהסיפורים שלו אנחנו מבינים שהלבד אולי הציל אותו".
"איזה כיף סוף-סוף לעשות את הריאיון הזה, אושר עילאי", אמר מלכי שם טוב, אביו של עומר. "אנחנו שבוע אחרי שעומר חזר והחיוך לא יורד לנו מהפנים". שלי אימו הוסיפה שמבחינתה מדובר בחוויה דומה בעוצמתה לחוויה שעברה עם בנה כשילדה אותו: "זה כמו כשהילדים שלי נולדו, והם היו לידי - לא הלכתי לישון בלילה הראשון לחזרה שלו, ישבתי על כורסה ליד המיטה שלו והחזקתי לו את היד, ופשוט הסתכלתי איך הוא נושם כל הלילה".
ההורים תיארו מה שבנם המשוחרר סיפר על השבי: "בשלב הראשון הורידו אותו למנהרה מאוד קטנה וצפופה, ושם הוא היה משהו כמו 40 או 50 ימים. שם הוא אמר שזה היה מאוד קשה. הוא אפילו לא יכול היה לעמוד בה או ליישר את הידיים לצדדים, ובחושך מוחלט. הוא אמר שהיה רגע שחשב שהוא עיוור בכלל".
גם התזונה שקיבל באותה מנהרה הייתה באיכות ובכמות נמוכה: "נתנו לו מעט אוכל. והמים - מלוחים. זה התחיל מפיתה, שתי פיתות, ואחרי זה פיתה ואחרי זה חצי פיתה והיו ימים שהיה לו רק ביסקוויט אחד לאכול. הוא אמר שבאיזשהו שלב אתה פשוט מתרגל למצב הזה, שאתה צריך את הביסקוויט הזה לשמור לאורך כל היום ולאכול אותו לאט לאט. זה סיפורים של שואה".
לדברי מלכי ושלי, לאחר מכן הועבר עומר למנהרה יותר מרווחת, שבה יהיה כ-400 ימים, "המנהרה שראינו בטלוויזיה, עם קירות מקרמיקות לבנות". הוריו מספרים שהלבד היה מאוד קשה לו, אבל אולי גם הציל אותו, מפני שכך הבין על ההתחלה שהדרך שלו לשרוד היא להתחבר עם שוביו.
תגובות