עידו ממון, בן 30 מתל אביב, נסע באוגוסט האחרון לחופשה ביוון עם חבריו הטובים לכבוד מסיבת רווקים של אחד מהם. אך מה שהתחיל כהרפתקה עם חברים, הפך לסיוט בלתי נתפס - כשעידו נפל מהקומה השלישית של היאכטה בה הפליגו, חתך את כל הצוואר והיה בין חיים למוות. "רופאים שראו אותי לא האמינו שאני בחיים אחרי פציעה כזו", שיתף עידו במהלך תהליך השיקום.
לעידו וחבריו יש מסורת שאותה הם מקיימים בכל שנה, לצאת להפלגה משותפת של כמה ימים במדינה אחרת. בחודש אוגוסט הם יצאו להפלגה ביוון לכבוד מסיבת רווקים של אחד החברים שעמד להתחתן, רק שהפעם ההפלגה הסתיימה לצערם בטרגדיה נוראית. ביום החמישי להפלגה, עידו החליק מהקומה השלישית של היאכטה בה הפליגו ונפל מגובה שלושה וחצי מטרים. עידו נפל על כבל ברזל שחתך את צווארו, מוט ברזל שבר את לסתו ונפצע במקומות נוספים.
חבריו של עידו, לא היו עדים לנפילה שלו אך גילו אותו שוכב על הבטן. "הם סובבו אותי וראו שכל הצוואר שלי חתוך. זה היה סיוט וחזרתי להכרה עם חרחורים וחנק כי בלעתי מלא דם", נזכר עידו ברגעים הקריטיים.
חבריו פעלו במהירות ובאומץ כדי להציל את חייו של עידו. אימו של אחד החברים, שהייתה במקרה רופאה, הנחתה אותם טלפונית כיצד לטפל בו ולעצור את הדימום ובמשך שש שעות קריטיות נשאו אותו חבריו בין שש יאכטות שונות, כשהם מחפשים את המהירה ביותר שתיקח אותם לחופי אתונה. כשהגיעו, אמבולנס לקח אותם לבית חולים בעיר שם הרופאים הצילו את חייו.
"החברים היו בטוחים שאני מת, וכל הזמן אמרתי להם 'אל תדאגו אני אשאר בחיים' תוך כדי שאני נאבק להישאר בהכרה. לא יודע איפה הייתי היום בלעדיהם", הוא הוסיף. באתונה, עידו עבר ניתוח חירום ולאחר מכן הוטס במטוס פרטי לבית החולים שיבא תל השומר בישראל. שם, הוא שהה שבועיים תחת השגחה רפואית צמודה, במהלכם עבר סדרת בדיקות מקיפה. "רופאים שראו אותי לא האמינו שאני בחיים אחרי פציעה כזו", הוא נזכר.
לאחר הטיפול בשיבא, הוא הועבר לבית החולים השיקומי רעות, שם החל את תהליך השיקום הארוך והמורכב. עידו תיאר את התקופה הזו כ"רכבת הרים מטורפת", מלאה עליות ומורדות: "בית הבליעה שלי נפגע ולא יכולתי לאכול. מבחור ספורטיבי הפכתי להיות ממש שלד. בהתחלה הייתי עם זונדה ועכשיו עם צינור מהבטן ולא היה לי קול כי גם נפגע מיתר קול אחד. אבל עכשיו אני מתחיל את השיקום האמיתי".
עידו עובר בבית החולים השיקומי חמישה טיפולים ביום עם עשרה מטפלים שונים, עובד על חיזוק שרירי הבליעה והתאוששות מיתרי הקול. הוא נחוש לחזור לחיים מלאים ופעילים, ולמרות הפציעות הקשות, הוא הדגיש את האופטימיות לגבי העתיד: "אני שלושה חודשים בתוך הסרט הזה. זו רכבת הרים מטורפת, אני בחור ממש רגיש, ובחרדות כי ההתמודדות פה מטורפת עם זה שאני לא אוכל להיראות אותו הדבר. הייתי בן אדם שמסתובב בפסטיבלים בין אנשים ומת על החיים וזה גם מה שעוזר לי - הרצון לחזור לתוך חיים חדשים וטובים. הכי חשוב זה להאמין בעצמך ולעשות הכול כדי שזה יעבוד".
"הסיפור של עידו הוא לא פחות ממדהים", ציינה נורית בורר-עלפי, סגנית מנהלת היחידה להפרעות בתקשורת בבית החולים השיקומי רעות תל אביב, המטפלת בעידו. "נגרם לו קרע בעורק הפציאליס בצוואר שאחראי על אספקת דם נרחבת, שבר בלסת, פגיעה במיתר הקול הימני, בעצבים ובשרירי הצוואר שהם חלק בלתי נפרד מתפקוד מנגנון הבליעה. החבלה הקשה גרמה לפגיעה תפקודית במנגנון הבליעה ושיתוק מיתר קול ימין".
בנוסף לכל זאת, הניתוח שעבר עידו גרם לבצקת ופגיעה בסיבי שרירים בצוואר. "עידו הגיע לרעות תל אביב לפני כחודשיים כשהוא לוחש וצרוד, מחובר לזונדה ללא שום יכולת בליעה, אפילו רוק", הוסיפה בורר-עלפי והסבירה: "הטיפול מתמקד בשני נושאים עיקריים – טיפול קול שהשתפר באופן משמעותי מאוד, והנושא השני והמשמעותי הוא טיפול בבליעה".
לפיה, בליעה היא פונקציה שבדרך כלל מבוצעת ספונטנית והאתגר השיקומי במקרה של עידו הוא ללמוד את התפקוד מחדש ולהביא את מנגנון הבליעה לפעילות מיטבית. "במהלך השיקום שינינו את ההזנה בזונדה שהקשתה על הבליעה בהזנה חלופית ישירות לקיבה. עידו בעיצומו של התהליך השיקומי ובימים האחרונים אפילו התחלנו באכילה טיפולית, לאור השיפור במצבו", הסבירה.
עידו הגיע לבית החולים השיקומי רעות תל אביב, לאחר שהשיל 15 ק"ג ממשקלו. היום, הודות לתהליך השיקומי המוצלח, הוא החזיר לעצמו כבר 8 ק"ג ומתאמן בחדר הכושר השיקומי בבית החולים.