השיבה למנרה: עשרה ימים לתוך הפסקת האש וקיבוץ מנרה, המגדלור של הצפון, עדיין שומם וכבוי. במשך שנה וחודשיים רק חברי כיתת הכוננות היו כאן. בימים, היו נלחמים בשרפות שהתלקחו שוב ושוב בגלל הירי. בלילות היו מביאים לקבורה בגנבה וחופזה את זקני הקיבוץ שמתו בשברון לב.
לקבלת השבת הראשונה שערכו בקיבוץ, הגיעו רק 30 תושבים מתוך 270. "בערבית המשמעות של מנרה זה מגדלור, ויש לנו ממש רצון עז להדליק את האור במגדלור", סיפר יוחאי וולפין, מנהל הקהילה. "אנחנו מדליקים את האור במגדלור ומה שהולך להיות עכשיו בקבלת שבת זה רק ההתחלה, וזה יפיץ אור לא רק לכל הקהילה שנמצאת בכל הארץ - אלא לכל הצפון ולכל מדינת ישראל", המשיך בהתרגשות.
בגובה 900 מטר, מנרה היא אחת מנקודות התצפית הכי יפות בארץ, ביום טוב רואים מערבה עד הים. 110 דירות נפגעו כאן מתוך 156 - 70 אחוז. "רוב הנ"טים שהגיעו אלינו זה מהכפר ממיס אל-ג'בל", אמר נאור שמיע, ראש צח"י, על רקע ההרס הרב ששורר בקיבוץ. "פשוט יותר נוח לירות נ"ט על נקודה גבוהה מאשר נקודה נמוכה", הסביר.
חברי הקיבוץ התפללו יחד סביב שולחן השבת, אכלו ושרו שירי שבת וארץ ישראל. ולמרות שכמעט לא הגיעו צעירים, ורוב התושבים שכן הגיעו ירדו אחר כך חזרה לעמק, נראה כי שלהבת קטנה וסמלית בכל זאת נדלקה. המאחז שהוקם ב-1943 ספג מכה חזקה באתוס, פונה לראשונה בתולדותיו, אבל הבתים הישנים שנפגעו ייבנו מחדש, טיפוסים ותיקים וחדשים יגורו בהם וילדים קטנים יחזרו לגנים. המגדלור לא נפל.