שנה לנפילתו הטרגית של סמ"ר עומרי ניב פיירשטין בקרב ההגנה על בסיס זיקים, שתי נשים צעירות במשפחתו - אחותו מאיה ובת דודתו שחר - בחרו להמשיך את דרכו הצבאית. מאיה, שהושפעה עמוקות מאחיה, משרתת כיום כחניכה בקורס מדריכות חילוץ של פיקוד העורף, בעוד שחר, שעברה מסלול מפותל יותר, נלחמה על זכותה לשרת בדיוק באותו גדוד בו שירת עומרי.
סמ"ר עומרי ניב פיירשטין מגבעתיים, שהיה לוחם חילוץ והצלה בפיקוד העורף, נפל ב-7 באוקטובר בבסיס זיקים. עוד בחייו, פעל עומרי בנחישות לשכנע את אחותו האמצעית מאיה להתגייס לפיקוד העורף, כשהוא משתף בהתלהבות את חוויותיו מהשירות ביחידה האהובה עליו. התשוקה שלו לשירות והמסירות ליחידה היו מקור השראה עבור משפחתו.
בין שלושת האחים - עומרי, מאיה ומיקה - שרר קשר מיוחד במינו. "למרות שהוא היה גדול ממני ב-3 שנים הוא היה החבר הכי טוב שלי", משתפת מאיה, המשרתת כיום בפיקוד העורף. "היה לנו קשר מאוד מיוחד, כשהייתי קטנה הייתי אומרת לכולם שאנחנו תאומים כי חשבתי שאנחנו דומים בהמון מובנים. הוא היה שומר עליי תמיד, אח גדול טיפוסי וגם מגזים לפעמים. כל דבר שהייתי צריכה פניתי אליו".
עומרי, שהיה חובב נלהב של קולנוע וספורט, במיוחד כדורסל, התגייס לחטיבת החילוץ לפני שלוש שנים. "מהרגע הראשון ראו עליו כמה המקום הזה עושה לו טוב והשירות הביא אותו לשיא. הקשר עם החיילים ששירתו ביחד עשה לו טוב", מספרת אחותו.
כאשר הגיע הזמן לדון בגיוסה של מאיה, ניסה עומרי לשכנעה להצטרף לפיקוד העורף כלוחמת. "הקשבתי לו וכיוונתי לשם והוא היה מאושר מזה שלשם אני מכוונת", מוסיפה מאיה. "כשהוא נהרג, ההורים לא רצו שגם אני אהיה לוחמת, הם פחדו מהסיכונים. היה לי קשה עם זה כי זה מה שהוא רצה עבורי. ידעתי שאם לא אתגייס להיות לוחמת אז אני לא רוצה להתגייס לפיקוד העורף".
עם חלוף השנה הקשה, חל שינוי בתפיסתה. "עברנו שנה קשה, כמו כל מי שאיבד את היקר אליו בשבעה באוקטובר ניצלנו כל רגע להנציח אותו והמשפחה מאוד התאחדה. הכל אנחנו עושים ביחד. וכשהתגייסתי הבנתי שאני רוצה לשרת במקום עם רגש, להרגיש קרובה אליו ואל מה שעשה. ישבנו כל המשפחה וחשבנו איזה תפקיד יכול להתאים לי שיהיה הכי קרוב למה שהוא עשה".
בעקבות מורשתו של אחיה, התגייסה מאיה בחודש יולי האחרון לפיקוד העורף, וכיום היא חניכה בקורס מדריכות חילוץ, שבסיומו תדריך את הלוחמים החדשים. "כבר מהיום הראשון הרגשתי חיבור ובית במקום. אני מסתובבת בבסיס ורואה אנשים שהיו איתו בסגל וחברים שלו שקשורים למקרה. וזה נותן הרגשה טובה".
רב"ט שחר גלוזר, בת 19 מרמת גן, חלקה קשר מיוחד עם בן דודה עומרי. למרות ניסיונותיו לשכנע אותה להצטרף לחטיבת החילוץ, היא בחרה תחילה בתפקיד מ"כית במגל. ביום גיוסה, הגיעו במיוחד ללוות אותה בתחילת דרכה בצה"ל עומרי ז"ל, יחד עם מפקדו רס"ן אדיר עבודי ז״ל, שהסכים להצטרף כי ידע עד כמה שחר חשובה לעומרי.
בעקבות נפילתו של עומרי, החליטה שחר לעשות את הצעד האמיץ ולעבור לחטיבת החילוץ. למרות הקשיים בתהליך המעבר, היא נאבקה על זכותה להצטרף לגדוד תבור - אותו גדוד בו שירת עומרי - וכיום היא נמצאת בהכשרה. "בכל פעם שקשה לי בהכשרה, קצת חם או לא נעים אני חושבת על עומרי ועל כך שאני עושה את זה בשבילו. היה לי חשוב להגיע בדיוק למקום שבו עומרי היה ואני גם רוצה להמשיך להתקדם לקורס מ"כים וקצונה ולעשות את מה שהוא כבר לא יוכל".
הקרב בבסיס זיקים ב-7 באוקטובר היה עדות לגבורתם של אנשי הסגל, שהחליפו את הטירונים הצעירים בעמדות השמירה ויצאו להילחם במחבלים. במהלך הקרב העז מול כ-50 מחבלים, נפלו שבעה לוחמים אמיצים: מפקד הפלוגה רס"ן אדיר מאיר עבודי, סגנית מפקד הפלוגה אור מוזס, מפקדי המחלקות אדר בן סימון וינאי קמינקא, מפקדת כיתת טירונים עדן אלון לוי, הלוחם ונהג החפ"ק עומרי ניב פיירשטיין, והטירון נריה אהרון נגארי. הודות לאומץ ליבם ומסירותם, המחבלים חוסלו והבסיס לא נכבש.