שיראל גולן, ניצולת הטבח במסיבת הנובה בשבעה באוקטובר, נמצאה אמש (ראשון) ללא רוח חיים בחצר ביתה במושב פורת בשרון, ביום שבו הייתה אמורה לחגוג את יום הולדתה ה-22. היא הותירה אחריה זוג הורים, יפה ומאיר, וארבעה אחים.
המשפחה מעידה כי שיראל התמודדה בשנה האחרונה עם פוסט טראומה, אך התקשתה לקבל מהרשויות טיפול מתאים. לדבריהם, לפני שבעה באוקטובר, הייתה ילדה שמחה ומאושרת שעבדה עם ילדים, עסקה בלק ג'ל ובעיצוב תכשיטים.
"זה הגיע אחרי שנה של עליות ומורדות. מאז שבעה באוקטובר שיראל הייתה כמו פרח שגווע", מספר אביה מאיר ל-mako בריאות.
לדבריו, חודשים אחרי האירוע הטראומטי שחוותה, החליטה שיראל לטוס להודו, לנסות להתאושש ולברוח מהמציאות הקשה. "אחרי כמה ימים בהודו היא פתאום התקשרה, היה לה קושי נפשי, היא אמרה לי 'אבא תציל אותי'. טסתי אליה ביום רביעי, וביום שישי נחתתי יחד איתה בחזרה בישראל ולקחנו אותה לפרדסיה, שם אושפזה במרכז לבריאות הנפש במחלקה סגורה".
לטענתו, גם לאחר ששוחררה הביתה, מצבה הנפשי של שיראל המשיך להיות קשה. "היא הייתה אוכלת, נכנסת ליחידת הדיור הצמודה לבית בה התגוררה, וסוגרת את הדלת. היא לא רצתה לטייל, היא לא רצתה כלום, איבדה את שמחת החיים לחלוטין. באחת הפעמים הורדתי לה את החשמל ביחידה כדי שלא תתבודד, כדי לשכנע אותה לבוא לטיפול אבל היא התחילה לבכות".
לדבריו, זו אינה הפעם הראשונה ששיראל ניסתה לשים קץ לחיה מאז שבעה באוקטובר. "לפני חודש היא נטלה כמות גדולה של כדורים והובהלה לבית החולים. חששנו שדבר כזה יקרה שוב".
האב מבקש לצעוק את זעקתם של שורדי המסיבות בשבעה באוקטובר ומבקש מהמדינה לקחת אחריות ולטפל בהם. "המקרה של שיראל הוא כמו המקרה של איציק סעידיאן, פתאום הכל מתפרץ, עד עכשיו לא דיברו על זה מספיק".
" היא העניקה לי שרשרת מתנה, מאז אני הולך איתה כל הזמן, עכשיו היא תהיה עלי לנצח"
בשבת של שבעה באוקטובר הצליחה שיראל להיחלץ ממסיבת הנובה בעזרתו של השוטר רס"ל רמו סלמאן אלהוזייל, שחילץ יחד איתה עוד מבלים רבים. אלהוזייל מספר על הקשר הקרוב עם שיראל מאז. "חודש אחרי האירוע אח של שיראל העלה פוסט בפייסבוק עם תמונה שרואים את העורף שלי, ואמר שהם מחפשים את השוטר שחילץ את שיראל ומשם הכל התגלגל. המפגש הראשון היה מרגש מאוד, הפכנו למשפחה והקשר עם שיראל היה הדוק.
"שיראל היא בחורה זורחת", מוסיף אלהוזייל, "לכל מקום שהיא הולכת היא הופכת את החושך לאור. מאז שבעה באוקטובר היו הרבה פעמים שהמשפחה שלה התקשרה אלי וביקשה שאעזור, שאתמוך בה. גם לפני כמה ימים אמא שלה התקשרה אלי, אמרה לי ששיראל לא מרגישה טוב נפשית. ניסיתי להתקשר אליה אבל היא לא ענתה אז שלחתי לה הודעה שאני פה בשבילה תמיד".
אתמול (ראשון) בשעות הצהריים קיבל את הבשורה הקשה. "אחיה התקשר לספר לי ששיראל לא איתנו. זה היה שוק, עצב גדול ומאוד לא קל לי. הרגשתי כל הזמן שהיא כאילו משדרת שהכל בסדר אבל בפנים היא לא הייתה בסדר. אני יכול להגיד שבזמן החילוץ מהנובה, ניסיתי לעשות את המקסימום כדי שהצעירים שחילצתי לא יסתכלו מבעד לחלונות, אבל אני מאמין שהצעקות והיריות מסביב השפיעו על שיראל".
מיד לאחר היוודע האירוע הטרגי אתמול, התקשר לשורדים אחרים שחילץ. "הדגשתי בפניהם שכל דבר שהם צריכים אני שם כדי לתמוך בהם". הוא מוסיף כי בכוונתו להמשיך לשמור על קשר עם משפחתה של שיראל. "אנחנו פה בשביל לתמוך אחד בשני. זה חשוב לי להיות עבורם מעטפת. במפגש הראשון שלי עם שיראל, היא העניקה לי שרשרת מתנה, מאז אני הולך איתה כל הזמן, עכשיו היא תהיה עלי לנצח".
הוא מעיד כי מאז שבעה באוקטובר גם הוא מתמודד עם תחושות קשות בעקבות המראות אליהם נחשף. "בחודש הראשון הייתי כמו זומבי. למרבה המזל כבר ביום הראשון קיבלנו מעטפת במסגרת המשטרה, כולל טיפול פסיכולוגי וסדנאות. מה שחיזק אותי היה המפגשים עם השורדים שחילצתי, זה נתן לי כוח".
"הבן אדם חילץ אותה ואחרי שנה מגיע לסוכת אבלים שלה"
אחיו, רנה מרטין אלהוזייל איתו שוחחנו מוקדם יותר הבוקר סיפר כיצד לקח אחיו קשה את הבשורה המרה. "רמו מרוסק אבל הוא לא מראה את זה. הבן אדם חילץ אותה ואחרי שנה מגיע לסוכת אבלים שלה, זה מצב שאי אפשר לתאר במילים".
אלהוזייל מוסיף כי אחיה אייל שיתף אותם במהלך השנה כי מצבה הנפשי של שיראל לא טוב. "הוא אמר שהם ניסו לעזור לה אבל שהמדינה לא תרמה לזה. אני אומר את זה בחנק, ילדה בת 22 לא צריכה להגיע למצב שהיא לא יכולה להילחם יותר. כל המדינה בפוסט טראומה אבל שיטפלו לפחות בחבר'ה של הנובה".
הלווייתה של שיראל גולן ז"ל תתקיים היום (שני) בבית העלמין בתל מונד בשעה 15:30.
אפרת אטון, מנכל"ית עמותת "לב בטוח" המעניקה סיוע נפשי לשורדי המסיבות התייחסה למקרה ואמרה. "אנחנו בחלוף שנה מהאירוע ועדיין לא ניתן לדבר על פוסט טראומה, כיוון שהטראומה עדיין פעילה ונוכחת וטרייה, כאילו לא חלפה שנה. המלחמה עדיין מתחוללת , השורדים מחכים לחבריהם החטופים שעוד לא שבו, ותסמיני הטראומה לא שוככים. במצב הייחודי והרגיש הזה חשיבות הליווי והטיפול הנפשי הוא קריטי, עוגן לפנות אליו ברגעי משבר שהוכיח, מנסיונינו, שרצף טיפולי פשוט מציל חיים. אנחנו פה, עבור כל שורד ושורדת, לפנות לקבל טיפול נפשי מודע ומותאם עבורם, עם שורת מטפלים מתוך קהילת המסיבות. אנחנו מבקשים למסור לשורדים: אל תישארו עם זה לבד ".
אובדנות היא תופעה הניתנת למניעה. במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - דברו איתו, עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים: עמותת ער"ן מעניקה שירות עזרה ראשונה נפשית מצילת חיים, 24/7, באנונימיות ובאופן מיידי. לקבלת סיוע נפשי חייגו 1201 ובאתר ער"ן https://www.eran.org.il/ בצ'אט, וואטסאפ במספר 052-8451201. לאתר של סה"ר.