מציינים שנה לטבח הנורא: במלאת שנה לטבח 7 באוקטובר, היום (שני) מתקיימים אירועים וטקסי זיכרון ביישובי העוטף.
בשטח מסיבת הנובה בחניון רעים, התקיים בשעה 6:00 טקס שיזמו משפחות הנרצחים - ובמהלכו הושמעה צפירה. במהלך הטקס התקיימו התייחדויות של המשפחות במיקומים שונים בשטח, ומעט לפני הצפירה - הושמע הקטע המוזיקלי האחרון שהושמע במסיבה לפני שנה. שר החוץ הצרפתי ז'אן-נואל בארו הגיע לאירוע ונאם לזכר הנופלים.
בקיבוץ כפר עזה מתקיים אירוע זיכרון שבו משתתפים נציגי משפחות שכולות, נציגי כיתת הכוננות אז והיום - וחברי קיבוץ. בקיבוץ בארי מתקיימת מהשעה 10:00 עצרת להחזרת החטופים - שבה נואמים משפחות החטופים של בארי.
יובל הרן ששבעה מבני משפחתו נחטפו ואשר גיסו, טל שהם, עדיין מוחזק בשבי החמאס, אמר בנאומו: "במשך 50 יום אני ואחותי שקד לא ידענו אם עוד יש לנו משפחה. ואז קרה הנס של העסקה הראשונה: שוחררו אימא שלי ועדי, ביחד עם הילדים. אבל מאז העסקה ההיא עברו יותר משלוש מאות ועשרה ימים ארוכים. אני עומד פה ליד המקום שבו איבדתי את אבא ואני בוחר לזכור איך הוא חי את חייו, לא איך הוא סיים אותם".
מרב סבירסקי, שאחיה, איתי, נחטף מבית אימו ונרצח לאחר 99 ימים בשבי החמאס, זעקה: "איך אפשר לחיות במקום בו מופקרים אזרחים למותם? המאבק להצלת והחזרת החטופים הפך להיות מאבק על המקום הזה. שנה שבה ערכים נשחקו, הלכו ונעלמו, וגרוע מכך - הוחלפו במילים ריקות כמו 'אחדות', ניצחון מוחלט, ו'גאווה לאומית'. עוד ועוד קווים אדומים נחצו, שוב ושוב תלינו תקוותינו בשומרי הסף השונים, ושוב ושוב התבדינו בחוסר יכולתם להשפיע על המציאות. בסופו של יום אנחנו מתבקשים להביט במראה ולשאול את עצמנו 'מי אנחנו?', והאם אנחנו מוכנים להסכים לכך שאנשינו מופקרים עדיין בעזה, או שאנחנו פועלים בכל יכולתנו להחזרתם?"
אלה בן עמי, שהוריה רז ואוהד בן עמי נחטפו, אמה שוחררה במסגרת העסקה להחזרת החטופים ואביה עדיין בשבי, אמרה: "אני פותחת את העיניים ורק רואה אותנו עומדים בין שכונת הזיתים לשכונת הכרם, קרוב קרוב למקום בו נפרצה הגדר. בשכונות בהן מחבלים התבצרו על הגגות. בשבילים שהתמלאו דם, רוע, הרס וזדון. אני רואה את המבט של אבא שלי ברגע שחטפו אותו, את המבט החזק, החודר, המבט שמבטיח שהוא ישרוד. במהלך השנה אני חוזרת המון פעמים לתמונה הזאת שראיתי בטלגרם רגע לפני שהתקשרתי לחדשות בקול זעקה. המבט הזה לא עוזב אותי, וככל שאני שאני מסתכלת עליו יותר אני מזהה את אבא שלי, האבא המגונן".
"אני מנסה לספר לעצמי שהוא ידע שמצלמים אותו ולכן הוא נראה כל כך בטוח בעצמו, כדי להעביר לנו מסר שהוא חזק. האם הוא עדיין חזק שם?", שאלה אלה ביתו. "אחרי שנה אני עומדת כאן באותו מקום שהכול קרה, קצת ליד הפתח בגדר שממנו אבא הובל החוצה על ידי שוביו, קצת ליד הבית שהיה פעם שלנו שבו הוא נורה ביד - אני עומדת כאן ואני דורשת מממשלת ישראל ומכל העולם - אחרי שנה הגיע הזמן להחזיר את אבא שלי הביתה, הגיע הזמן שאני אוכל לחבק אותו שוב ולהתחיל להשתקם איתו ביחד".
קהילת קיבוץ ניר עוז, שמתארחת בכרמי גת, תיסע בשיירה של אוטובוסים, אופנועים ומכוניות עם שלטי חטופים אל הקיבוץ - שם יתקיים טקס בבית העלמין וכחלק ממנו זמן התייחדות אישי עם הנרצחים. מאוחר יותר היום, יתקיים טקס זיכרון של חברי הקהילה בקיבוץ גת - שם ישתתפו ליאת אצילי ושני גורן ששוחררו מהשבי, רננה גומא אמם של אור ויגיל יעקב וניר מצגר - בנם של תמי ששוחררה ויורם שנרצח בשבי.
בקיבוץ כיסופים יערכו בשעה 11:00 טקס זיכרון לחברי הקיבוץ שנהרגו ונרצחו בשבת השחורה בבית העלמין המקומי. מאוחר יותר, בשעות הערב, ייפתח הפאב של הקיבוץ לכל חבריו - עבור זמני התייחדות ושיחה.
תושבי ערים נוספות ציינו את יום השנה מאז השבת השחורה והביעו תמיכה במשפחות החטופים והנופלים. תושבי רעננה הביעו סולידריות בצומת העיר. בצומת נווה איתמר הסמוך לנתניה קיימו הפגנת תמיכה על הכבישים. גם בשער בגין שבתל אביב הפגינו תמיכה.
